קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
מתוך מאמר של הרב"ש, "עשה לך רב וקנה לך חבר- ב'":
"לאחר שהוא כבר התחבר לקבוצה של אנשים שרוצים להגיע לדרגת אהבת ה', ורוצה ליטול מהם כח לעבודה שהיא בעמ"נ להשפיע, ולהתפעל ממה שהם מדברים, בקשר שצריכים להגיע לאהבת ה', אז הוא צריך להחשיב כל חבר וחבר, שבהקבוצה, שהוא גדול ממנו. כמ"ש בספר מתן תורה, שאין אדם מתפעל מהחברה שיקח הערכה שלהם, על איזה דבר, אם הוא לא מחשיב שהחברה תהיה יותר גדולה ממנו. ולכן כל אחד מוכרח להרגיש את עצמו שהוא יותר קטן מכולם. מטעם, כי אין גדול יכול לקבל מקטן ממנו ומכל שכן שיתפעל מדבריו, ורק הקטן מתפעל מהערכת הגדול."
זהו חוק וכלל עיקרי לפתיחת העולם הרוחני. אם אנחנו הולכים לפי כל הנהלים שהרב"ש מכתיב לנו, אז לא יהיו שום מכשולים בדרך שלנו. ואנחנו צריכים להיות מוכנים לעשות את הצעדים הללו, מפני שהעולם זקוק לזה. הבורא לא רק נותן לנו הזדמנות לבנות בעצמנו קבוצה רוחנית ולעשות לו נחת רוח, אלא נותן לנו לעשות משימה עוד יותר גדולה.
הוא נותן לנו להבין, שלעשות לו נחת רוח אפשר רק דרך התיקון של העולם כולו. לכן הוא מביא את העולם הזה לקריסה, כדי שאנחנו נוכל להכין את העולם לגילוי הבורא, ובזה נעשה לו נחת רוח.
לכן, כאשר אנחנו עובדים לצורך הגיבוש שלנו, אז חייבים לזכור, שבסופו של דבר, אנחנו צריכים למשוך לתוכו את כל העולם ולהביא בזה לגילוי השלם של הבורא לנבראים. כמו שכותב בעל הסולם, שאנחנו נמצאים ב"ימות המשיח", בגמר התיקון.
לכן אנחנו צריכים בכל הרצינות להתייחס לקיום חוקי החיבור, לביטול ולוויתור עצמי, לחיזוק ותמיכה הדדית, כדי להשיג רוח חיים וביטחון, להתמלא בתקווה מזה שכל אחד מתפעל מהאחרים. לשם כך הוא צריך לראות אותם כגדולים, וההתפעלות הזאת תיתן לו כוחות לעבודה על החיבור והאיחוד שלנו.
צריך לבקש כוח מלמעלה שיחבר אותנו ויקבע בינינו ברית, ערבות הדדית, חיזוק הדדי, התפעלות והתכללות זה בזה, עד שמגיעים לכוח המשותף, לכוח הרוחני הקטן, שאיתו כבר הולכים ופונים לעולם הגדול.
ואז אנחנו נראה, שבזה שיש לנו כוח רוחני משותף, אפילו הקטן ביותר, העולם יהיה ממש פרוס לפנינו. הוא יהיה מוכן לקבל מאיתנו, כי דרכנו האור יישפך לכל העולם. ולאן שרק נפנה, אנחנו נצליח.
ידיעות קודמות בנושא:
אף חוליה אינה מיותרת
שליחות מכובדת, להוליך אור לעולם
משימתו של עַם "המשתוקקים לבורא"
