לא החכם לומד

כנס בלוס אנג'לס. שיעור מס' 4.

בזמן קריאת ספרי הקבלה אנחנו מסוגלים למשוך את האור העליון המחזיר למוטב. לכן חשוב מאוד בכל רגע בזמן השיעור לשמור על כוונה נכונה, בכך שזוכרים, מה אני רוצה לקבל מכל מילה ומילה שנקראה.

ויכול להיות, שאני בכלל לא מבין כלום במילים הללו, בנושא עצמו. אני הגעתי לשיעור ושמעתי שצריך לפתוח איזה ספר. אני פותח אותו, קורא, ולא מבין שום דבר, כי שם כתובים דברים שהם חדשים לגמרי עבורי. אבל זה לא חשוב, אני חושב רק על הכוונה שלי: על מה שאני רוצה להשיג בזה שאני יושב ולומד.

בעל הסולם כותב ב"הקדמה לתלמוד עשר הספירות" בסעיף קנ"ה, שהמקובלים ייעדו את הספרים שלהם גם כן לאנשים שבינתיים לא נמצאים במדרגות רוחניות ולא מבינים מה שכתוב. אבל דווקא בזכות הלימוד של טקסטים שאינם מובנים להם, ולא למען ההבנה, אלא לצורך קבלת המאור, משם הם מתקדמים.

נאמר, "לא החכם לומד", בזמן השיעור חשוב להחליט שאני לא שואף לידע. כי "לדעת", מסמל, להתחבר, לעלות לדרגה המתאימה, וב"תלמוד עשר הספירות" מדובר על כאלה מדרגות גבוהות מאוד, שאני אשיג אותן בעוד הרבה זמן.

אבל אני דורש את המאור המחזיר למוטב, את הכוח העליון שישפיע עליי ויתקן, יעלה, יזכך ויחבר אותי. אני מבקש שהוא יבדיל בתוכי רצונות שאפשר לתקן ורצונות שאי אפשר לתקן, כדי שיהיה לי ברור עם מה לעבוד.

כי יש כאלה רצונות ומחשבות שכדאי לי להבדיל אותם ולא לגעת בהם. ואחרים, להיפך, צריך לעורר ולגלות, ובאמצעותם להתקשר עם הקבוצה ועם הבורא.

כמו כן, אני צריך לגלות, במה אפשר לעזור לקבוצה: לא לרצונות שלי, אלא לרצונות של החברים. לכן אני פונה לבורא ומבקש כוח, דווקא עבור הרצונות האלה, כדי להעביר לקבוצה את המאור המחזיר למוטב.

מתוך שיעור מס' 4 בכנס בלוס אנג'לס, 01.11.2014

ידיעות קודמות בנושא:
האם יש לי מספיק שכל כדי לבטל את השכל שלי?
ספרים עם רמזים רוחניים
אור, בוא אליי!