לא במילה, אלא בפעולה…

שאלה: אם אני באמת עונה על השאלה: "מה אני רוצה?", אז בליבי עולה התשובה: "שיהיה לי טוב". דרך השׂכל אני מנסה לשנות את הרצון הזה ולומר, שאני רוצה לעשות נחת רוח לבורא. אבל בשיעור הבא, הרצון האמיתי שלי, זה שוב שיהיה לי טוב… איך אפשר לצאת מזה? איך אפשר להגיע לרצון רוחני אמיתי?

תשובתי: אם האדם נזכר שצריך לומר: "אני רוצה לעשות נחת רוח לבורא", אחרת הוא לא יצליח להשיג רוחניות, זה לא יעזור. הבורא לא נהנה אם אני סתם אומר, שרוצה לעשות לו נחת רוח.

לעשות נחת רוח לבורא אני יכול לעשות רק על ידי פעולה ולא במילים ריקות, על ידי פעולת החיבור. כי אני עושה נחת רוח לבורא בזה שאני מגלה אותו. ולגלות אותו אני יכול רק בכלי המשותף שלנו, שאליו אנחנו מתחברים. אבל כדי להתחבר עם האחרים, אני צריך לצאת מעצמי ולהשתדל להתחבר איתם. בזה אני עושה נחת רוח לבורא, מפני שאז הוא יכול להתגלות.

המערכת השלמה הזאת של השפעה הדדית יכולה להתגלות, וזה נקרא גילוי הבורא לנברא. זה נקרא לעשות נחת רוח לבורא. אני לא עושה זאת במילים, אלא בפעולה, בזכך שאני נותן לו מקום להתגלות.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 11.10.2012

ידיעות קודמות בנושא:
חוק פשוט של גילוי
תעזור לאור להתגלות!
לכוון לעבר האין-סוף