קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
ככל שאנחנו מתקדמים, כך העולם הופך להיות יותר מבולבל ובלתי צפוי. אנחנו רואים איזה תהליך, אך לא ברור לנו לאן הוא מוביל. המחקרים מראים שהמציאות שלנו נמצאת בתכונה אחת, ברצון לקבל, ליהנות. כל החישובים בכל הרמות נבנים רק על רווח אישי. אפילו השימוש בהשפעה נעשה למטרות קבלה. אין לנו אנרגיה לפעולה שאינה מכוונת לטובת רווח עצמי. אז מה לעשות?
המקובלים אומרים לנו שקיימת מציאות נוספת, מנוגדת, שבה פועל כוח בריאה מקיף. ניתן לכנותו כטבע או בורא, זה אותו הדבר. מדובר על תכונת השפעה מוחלטת ואוניברסאלית. לעלות ממדרגת הקבלה למדרגת ההשפעה ניתן רק בעזרת הכוח המקיף הגלובאלי הזה, אשר ברא את כל המציאות. על ידי פעולותינו אנחנו יכולים להזמין על עצמנו את השפעתו, כדי שהוא ישנה את הטבע שלנו.
הפעולות האלה הן פשוטות: אנחנו משתדלים להתאחד, לדמיין את עצמנו בהשפעה הדדית, ויחד עם זה אנחנו לומדים יחד את החוקים של המציאות הנסתרת מאיתנו. הודות למאמצים וללימוד אנחנו כאילו מקרבים את עצמנו אל תכונת ההשפעה, או להיפך, מושכים אותה אלינו כדי שהיא תשפיע עלינו ותשנה אותנו. בזה אנחנו מזמינים התקרבות של התכונות, אנחנו מתנדנדים על גלי ההרגשות המשתנות. לפעמים טוב לנו מהקרבה להשפעה, ואנחנו מרגישים שמתקדמים קדימה. ולפעמים להיפך, רע לנו מזה.
כך אנחנו צועדים: פעם בימין, פעם בשמאל, פעם בגדילת ההשפעה ופעם בגדילת הקבלה. ואם איננו עוזבים את השיטה, אז הקבלה מתגלה בנו עד לשׂנאה, ומעליה יותר ויותר מתגלה האהבה, בינתיים לא מתגלה כל הרע וכל הטוב המושרש בנו, אשר אותו אנחנו יכולים למשוך מתכונת ההשפעה. ואז אנחנו יוצרים מהם מיזוג נכון, הקו האמצעי. אנחנו מאחדים בתוכנו שני עולמות וקיימים בשניהם, בכך שמעלים בקביעות את כוח ההשפעה מעל לכוח הקבלה. וזה נקרא: "לקבל על מנת להשפיע זה לזה".
