לאהבה ללא תנאי

שאלה: שמעתי שהאהבה והשנאה שלנו צריכות להתקדם בהתפתחות איכותית. במצב אידיאלי אנחנו צריכים להגיע לשנאת חינם וממנה לאהבת חינם.

תשובתי: המושגים "אהבת חינם" ו"שנאת חינם" זקוקים להבהרה ודיוק יתר.

אהבת חינם, זו אהבה שהיא למעלה מכל הסיבות. אני מבקש להקשיב בתשומת לב להגדרה הזאת! כלומר אני עברתי על כל הסיבות שנגד האהבה הזאת, ובאהבה שלי אני מעל לכל הסיבות הללו.

אותו הדבר גם בשנאת חינם. היו לי המון סיבות לאהוב, ואני למרות כל הסיבות, שונא את כולם ללא כל יסוד. עד לכזה מצב אנחנו צריכים להגיע.

למעשה, אין לזה שום משמעות עבור מה אני שונא את החבר, כי זה כל פעם ניתן לי בכוונה מלמעלה. אני צריך לבנות מעל השנאה הזאת אהבה למרות אותה השנאה! אפילו שאיני מחבב אותו, אבל אני מנסה להושיט לו משהו, לכבד אותו במשהו, לתמוך איך שהוא. אני אשקיע בו, ואז יופיעו אצלי יחסים טובים, מפני שהשקעתי בו את עצמי.

חוץ מזה, צריך לברר את הפעולות של החבר: יכול להיות שהוא גדול במעשיו. יכול להיות, שהוא עושה דברים נפלאים, ואילו אני שונא אותו בגלל שהוא מחטט באף. אנחנו צריכים לחדור זה לתוך זה, ואז השנאה לחבר תתחלף לאהדה ואפילו לאהבה.

ואחר כך אתה פתאום תראה בו את עצמך, ואת עצמך בתוכו, ושאתם בכלל מהווים אחד שלם כללי.

שאלה: במשך הימים האלה אני הרגשתי בושה, אהבה, ערבות, את השכינה, וכמו כן שנאה כלפי החברים. אני לא מצליח להבין, האם זו הייתה שנאה רגעית למשך שנייה או שנאה אמיתית?

תשובתי: השנאה בוודאי מתגלה בכל מדרגה. היא הופכת ליותר ויותר מוחשית במדרגות יותר עליונות, כמו שמסופר לנו על רבי שמעון ותלמידיו. במצבים שלנו היא קטנה מאוד. זאת לא אותה השנאה שעליה מדובר בספר הזוהר, אלא יותר זלזול, איזו אדישות. בקיצור, זה עדיין לא רציני. לכן אל תדאג, הכול עוד לפניך.

מתוך שיעור בשפה הרוסית, 07.02.2014

ידיעות קודמות בנושא:
מעל להשתוקקות, אל האיחוד
האהבה תמיד נמצאת למעלה מהשנאה
משׂנאה לשלמות