כשתהיו מוכנים!

הבורא אינו יכול לברוא אותנו מושלמים, הדומים אליו. רק אנחנו על ידי המאמצים העצמיים שלנו, צריכים לעורר את ההתפתחות ההדרגתית שלנו עד למדרגתו ממש. התקוות והציפיות של הבורא הן קבועות, הוא בקביעות מצפה מאיתנו לניסיונות להידמות אליו, כמו שילד בעולם שלנו רוצה להפוך להיות מבוגר. בבריאה הכול מכוון למצב הסופי, כל הבריאה זה הכנה אליו. כל מה שאנחנו עוברים מכוון להכין אותנו לגילוי.

אז מה אנחנו נגלה? – את המקום שתמיד נמצאים אנחנו והאור שנסתר מאיתנו, על ידי התכונות הלא מתוקנות שלנו. אנחנו כביכול מפזרים את הערפל ביחד, ערפל שבו אנחנו נמצאים גם עכשיו. אנחנו לא הלכנו ממנו לשום מקום, והבורא לא נעלם ממנו לשום מקום, אנחנו פשוט איבדנו את היכולת להרגיש אותו, הוא נעלם מההרגשות שלנו, "התמוסס באוויר"… וכעת אנחנו מכינים בעצמנו את עצמנו להרגיש אותו, בכך שמסגלים בתוכנו את תכונת ההשפעה ובאופן כזה מזמינים את הופעתה של דמותו "מתוך הערפל". היציאה שלנו למטה, מאין סוף לעולם שלנו, וחזרה לאין סוף, זו ההכנה שלנו לגמר התיקון של החושים שלנו, כדי להרגיש את הבורא.

הכול תלוי בהכנה. ניקח לדוגמה את הופעתה של התזמורת הפילהרמונית. מאזין שלא הכין את עצמו פשוט אינו מבין לאן נפל. הוא קיווה לשמוע משהו מעניין, הביא עימו חבילת צ'יפס ופחית קולה, אך במקום ההופעה המצופה קיבל… "סימפוניה בסי בימול". לידו יושב אדם בעל ניסיון היודע להעריך מוזיקה מהסוג הזה, ובהתרגשות והתפעלות קולט כל תו. אחד חווֵה טווח של רגשות בלתי נשכחות, ולשני הרוגז הפנימי מפריע להירדם. הכול תלוי בהכנה. אדם שמוכן הוא נהנה ושאינו מוכן, הוא סובל.

אם אנחנו מרגישים הרגשות רעות כששומעים על הצטרפות לטוב המוחלט, זה רק בגלל שלא התכוננו מספיק. ולכן עכשיו לפני כנס "קבלה לעם" העולמי עלינו לדאוג רק להכנה. וההכנה זה האיחוד. כשנחבר את החלקים של הכלי הכללי, אנחנו נרגיש בו את התוצאות מהמאמצים שלנו. הבורא כאילו נותן לנו תגובה אוהדת ואנחנו צריכים להתייחס לזה ברצינות רבה. את כל היסוד אנחנו מניחים בתוכנו, ומצידו לא יבואו שינויים, כי הרי האין סופיות היא בלתי משתנה. אז האם אנחנו נצליח להרגיש, את מה שכבר קיים?

בסיכום הכללי, עלינו לפתוח לרווחה את ליבנו, כלומר את הרצון הנכון, המכוון להשפעה הדדית. נקווה שבימים הקרובים אנחנו נשׂיג זאת.

נתאסף, נתחבר, נגלה בינינו את הבורא ותפילת הרבים תעלה אותנו לרוחניות!

מתוך שיעור על מכתבו של הרב"ש, 07.11.2010

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest