דף הבית / חינוך, ילדים / כשנפתח את הלב

כשנפתח את הלב

שאלה: מורה בבתי הספר מספרת שלאחרונה ניגש אליה תלמיד ואמר לה שהוא ראה ילדה שהגיעה לבית הספר עם חור במעיל. הילד הציע לפתוח קופה, שמי שירצה יתרום בה, וכך נדאג שלא יהיה ילד או ילדה בבית הספר שלא יהיו להם מגפיים, מעיל, מטרייה. המורה התרגשה ושיתפה את ההורים. תוך שעתיים הקימו פרויקט יפיפה. כשאתה שומע על כאלו ילדים עם כזאת רגישות, אתה שואל למה לא כולנו כמו אותו ילד?

תשובתי: ילדים יכולים להיות כאלה, אבל אנחנו לא. אנחנו יותר גרועים מבעלי חיים כי "יצר האדם רע מנעוריו", בני אדם הם האגואיסטים ביותר.

שאלה: מה היה רע אם היינו שמים לב אחד לשני?

תשובתי: אתה לא יכול. למה המורים לא שמו לב לילד שיש לו חור במעיל? כי יש להם אגו והם מסתכלים רק על מה שיש להם וזהו. זה טבע האדם, שהבורא ברא בכוונה כדי שאנחנו נטפל בו. רק בזה אנחנו צריכים לטפל, ולא בשום דבר אחר. כל יתר הדברים יסתדרו בצורה אידיאלית.

שאלה: למה אנחנו כל כך אטומים? מה סוגר אותנו?

תשובתי: הבורא עשה כך שלא נרגיש זה את זה כקרובים. ורק בקשה לבורא שיפתח לנו את הלב להרגיש את האחרים כמו שאני מרגיש את עצמי, יכולה לעזור לנו.

שאלה: איזה עולם יהיה לנו אז?

תשובתי: אנחנו לא נרגיש שאנחנו נפרדים, מרוחקים, שאנחנו לא מבינים זה את זה. נרגיש פשוט כגוף אחד. קשה מאוד לתאר זאת, אבל זה כמו שעכשיו אתה מרגיש את הגוף שלך, כך תרגיש שכולם איתך יחד. אם נרצה להרגיש כך את כולם, אז נרגיש את כולם בצורה אידיאלית.

שאלה: ולא יהיו אז חורים במעיל?

תשובתי: לא יהיו חורים ולא יהיו מעילים, נרגיש שייכים כבר לעולם העליון. הבורא יכסה אותנו "במעיל" שלו.

 

מתוך התוכנית "מבט פנימי – אקטואליה בראי הקבלה", 24.1.2022

 

 

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest