קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: אתמול בשיעור הרגשתי כבדות נוראית. לאחר מכן, כשיצאתי החוצה, הייתי כל כך אבוד, שזמן רב לא יכולתי להבין היכן אני נמצא. איך אפשר לעבור ולעבד מצבים כאלה?
תשובתי: אתה הרי יודע שאנחנו צריכים לעבור לידה רוחנית. לידה היא היפוך מלא, כמו מהפכה. אדם צריך לעבור כמות מסוימת של מצבים, שבהם הוא רוכש ראייה חדשה: הוא רואה את הכול בצורה רגילה, כמו כל האחרים, ויחד עם זאת, הוא רואה גם מהצד השני, ההפוך. וכך זה קורה לא פעם אחת, אלא מספר פעמים.
הוא צריך להתרגל לכך שהוא מתנתק מהטבע הבהמי שלו ויכול לחיות מבלי לקלוט את העולם דרך הגוף. זוהי לא מיסטיקה, אלא עבודה מיוחדת שאנחנו נותנים לאור לעשות איתנו. אנחנו לא יודעים מתי ניפול למצבים כאלה, קשה לצפות ולאתר אותם מראש. אבל זה קורה כדי לתת לך התפעלות, הרגשה שאפשר לראות את העולם לא כפי שהתרגלת לראות.
אם האדם עובד בצורה אינטנסיבית עם ספרי המקור, מושך על עצמו את האור המחזיר למוטב, ומשתדל להתחבר עם הקבוצה, אז הוא עובר כאלה מצבים. אין בזה שום דבר מיוחד או מסוכן, זה לא גורם לשום תוצאות לא רצויות, אלא זה נעשה רק כדי להרגיל את האדם לראות את העולם ואת כל המציאות בצורה אובייקטיבית.
הצורה האובייקטיבית היא אותה הצורה שבה אני מתלבש. האובייקטיביות בפני עצמה לא קיימת. אפילו הבורא הוא כביכול לא אובייקטיבי, מפני שהוא רואה את הכול דרך ההשפעה. ואילו אנחנו רואים עכשיו את הכול דרך האגואיזם שלנו. אך כדי ללמד אותנו לראות את המציאות משתי נקודות מבט, מעבירים אותנו דרך תרגילים כאלה.
בעולם הגשמי שלנו לא קיים "פיצול" כזה, מפני שאנחנו אף פעם לא יוצאים מעולם אחד, שעובד לפי העיקרון של הקבלה האגואיסטית. לכן אי אפשר להסביר למישהו שיכולה להיות תפיסה אחרת. הם יראו בזה תחכום פסיכולוגי.
אבל אצלנו זה קורה בצורה חומרית, מפני שאנחנו מחליפים את החומר שלנו באחר. כשהאור המחזיר למוטב פועל על האדם, הוא נותן לו יסוד שנקרא "רצון להשפיע". והאדם מתחיל לראות את העולם כבר דרך הרצון הזה.
ודאי שבינתיים זה קורה לא על חשבון האדם עצמו, אלא פשוט מלמדים אותו, מנענעים אותו קצת, מעוררים אותו, כמו שמבוגר מרים את התינוק על הידיים, והילד פתאום רואה מלמעלה עולם חדש, גדול ורחב. הוא מבקש בעצמו שירימו אותו על הידיים, כדי להרגיש מבוגר, כמו כולם, ואפילו עוד יותר, כי הרי הכול נגלה לפניו.
אבל האם הגובה הזה מגיע לו? – לא, אנחנו הם אלה שמרימים אותו ורוצים להראות לו שקיים עוד משהו חוץ מהתפיסה הילדותית, כדי לעורר בו רצון ודחף להשיג את זה.
ותרגילים מהסוג הזה לפעמים עושים איתנו מלמעלה, בעזרת האור המקיף. בדרך כלל הם קורים בפתאומיות. בתרגילים האלה ישנם לפעמים מצבים שלא מובנים לנו בכלל, ולכן הם אינם נעימים לנו ומבלבלים אותנו עד כדי כך. האדם בכלל אינו מבין איך כל זה יכול להתהפך, ונבהל מפני שהוא לא יודע מה קורה איתו.
אלא פשוט רוצים להראות לך עכשיו שקיימות צורות תפיסה אחרות, שונות מהצורות שאתה רגיל אליהן. בעולם הזה קיים עוד משהו חוץ ממה שהרגשת במשך כמה עשרות שנות חייך. כך זה קורה עם כל אחד.
כאלה מצבים אנחנו עוברים, עד שאנחנו מתרגלים אליהם. בהתחלה הם נתפסים כיוצאים מהכלל ועד כדי כך לא מובנים, שאתה לא יודע מה לעשות עם זה. ולאחר מכן אתה כבר מתרגל לכך שקיים היפוך כזה. אתה אפילו מתחיל לזהות לפי החברים מתי הם מאבדים איזון וחווים כזה מעבר ממצב למצב.
כך אנחנו מתקדמים. אתה מתרגל לזה ומצפה שהמצבים הפנימיים ישתנו כמה שיותר מהר ובתדירות גבוהה, כי באמצעותם אתה עורך היכרות עם המציאות. הרי כל המציאות נמצאת בתוכך ותלויה במצב שלך.
כך אנחנו מתקדמים עד למחסום, שבו באמת קורה שינוי ממשי. וכל מה שהיה עד אז, נועד להכין אותנו לזה. תתרגל!
אתה צריך לשמוח מכך שאתה מתחיל להרגיש את עצמך כבר לא כבהמה, ומתרחשים בך שינויים איכותיים ומהותיים של התכונות שלך, של התפיסה שמביא לך האור המחזיר למוטב. אף אחד לא הפנט אותך, אלא פשוט באמת התחלת להרגיש בפנים שינויים.
מתוך שיעור על מאמר של בעל הסולם מהספר "שמעתי", 23.01.2012
ידיעות קודמות בנושא:
להתגבר על המכשול הפוטנציאלי
ברוחניות אין מקפצות
שתהיה לכם החלמה מהירה!
