כשהבורא קרוב

בעל הסולם, "אהבת ה' ואהבת הבריות": "כי "עיר פרא אדם יולד", ושרוי בתכלית הזוהמה והשפלות, בריבוי הקבלה אך לעצמו, ואהבה עצמית בלי שום ניצוצין של אהבת זולתו והשפעה לזולתו.

במצב זה הוא נמצא בנקודה הרחוקה בתכלית, מן השורש יתברך ויתעלה. וכאשר גדל ומתחנך בתורה ומצוות המוגדרת – רק "בכוונה להשפיע נחת רוח ליוצרו, וכלל לא לאהבה עצמית…"

האדם נמצא בסביבה הנכונה, באווירה הנכונה, ליד הקבוצה, המורה והספרים, שמסבירים לו מה מהות הרצון שלו וכיצד לממש אותו, באיזה כיוון, לקראת איזה מצב, לעבר איזו מטרה ללכת. ואז האדם גדל, מתחנך.

"…מגיע לדרגה של השפעה לזולתו על ידי הסגולה הטבעית שבעסק התורה והמצוות לשמה…"

בסופו של דבר אנחנו עוסקים בחכמת הקבלה עם הכוונה הנכונה, כדי להגיע להשפעה הדדית ובכך להרכיב את הכלי האחד, לפי העיקרון "כאיש אחד בלב אחד". כל מה שנקרא "תורה ומצוות" מיועד אך ורק כדי לבנות את הכלי המתוקן הזה. ולכן נאמר "ואהבת לרעך כמוך, זה כלל גדול בתורה". כי היא כולה נועדה לבנות מאיתנו את הכלי הכללי המשותף הזה.

אז לשם מה דרוש לנו האיחוד הזה? – כדי להשפיע לבורא, לגרום לו נחת רוח. כלומר, אנחנו צריכים לפתח בינינו את ההרגשה המתאימה, לגדל את היחס הנכון למה שנקרא "הבורא" כדי שהוא יהיה מאוד קרוב ויקר לנו, כדי שנרצה מאוד לעשות לו נחת רוח ולהרגיש מכך תענוג. את היחס החם הזה הקבוצה מסוגלת להעביר לאדם.

"ובזה נמצא הנברא הולך ומתפתח במעלות הרוממות האמורה, עד שמגיע לדרגה שמאבד מקרבו כל בחינת אהבה עצמית וקבלה עצמית, וכל מידותיו הם להשפיע – או לקבל על מנת להשפיע. ועל זה אמרו חז"ל: "לא נתנו המצוות אלא לצרף בהם את הבריות".

מטרתן של הפעולות שאני מבצע לשם תיקון הטבע שלי, שנקראות "מצוות", היא כדי שאקשור את עצמי, כמו בחוטים, בכל 620 התכונות שלי, לכל אלה שנמצאים במציאות חוץ ממני. בזכות זה אני אהפוך להיות המשפיע ואתחבר עם כולם לאחד.

הפעולות שמקשרות אותי עם האחרים נקראות "שס"ה מצוות לא תעשה" של הבינה, שיכולה להימצא בכל מקום. ולאחר מכן אני משתמש ברצון של האחרים וברצון שלי כדי למלא אותם, ואלו כבר "רמ"ח מצוות עשה".

אפשר לומר שמצוות לא תעשה שייכות לגלגלתא ועיניים. הלל אמר "מה ששנוא עליך לא תעשה לחברך". קודם כל אני מסרב לבצע פעולות, מפני שעדיין אין לי כוחות להשפיע. ולאחר מכן אני עובר למצוות עשה, שמסתכמות לעיקרון של "ואהבת לרעך כמוך". אלה כבר המצוות של האח"פ, פעולות לקראת החיבור המעשי.

"ואז נדבק בשורשו בשיעור הכתוב: – "ולדבקה בו".

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "אהבת ה' ואהבת הבריות", 01.11.2011

ידיעות קודמות בנושא:
השפעה ללא שכר
מתחילים מרחוק
מה אפשר לתת לבורא?

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest