כל עוד לא מאוחר תעירו את הפועל שמסיט את המסילה!

שאלה: עכשיו, כשאנחנו מתחילים לפעול כקבוצה עולמית כוללת אחת, האם משתנה עבודתן של הקבוצות המקומיות?

תשובתי: אנחנו צריכים לשפוט את עצמנו בחומרה ולעשות דין וחשבון מאוד ברור, מובן ורציני. אנחנו צריכים ללמוד בהתאם להנהגה וההשגחה העליונה הכללית, לפי פעולות הבורא בעולם, עד כמה העולם זקוק לתיקון, ועד כמה אנחנו עדיין רחוקים מהמימוש שלו, מההשתתפות בו, בנכונות להפוך לגשר, למעבר, למתאם, שדרכו יעבור התיקון.

זה צריך לעורר אותנו ולהקנות לנו רצינות ואחריות אמיתיים בהבנת התפקיד שלנו.

אסור לעשות חשבון רק על עצמנו בלבד ולחשוב שאצלנו הכול בסדר ואפשר עוד לחכות. החשבון שנעשה הוא חמור מאוד ואפילו מעורר חרדה. זה דומה לאזהרה שהזהיר בעל הסולם לפני השואה. אם עם ישראל (וכל אחד שנקרא ישר-אל, שמשתוקק ישר אל הבורא) אינו מקיים את התנאים הדרושים, הוא בכך מזמין התגברות של הכוחות הזרים ומביא אותם לניצחון על הכוחות הפנימיים.

ואז מגיעות הצרות הגדולות. בעולם מתחיל לשלוט הכוח המשחית הרצחני הרע, שאותו אנחנו הזמנו בעצמנו. לכן צריך להתייחס ברצינות רבה ובאחריות גדולה, לכל אדם כלפי הקבוצה, כל קבוצה כלפי שאר הקבוצות, כלפי הקבוצה העולמית, וכלפי העולם כולו.

אנחנו כבר נמצאים בכזה מצב, בכזאת שנה, שהיא מאוד מכרעת בכל ההיסטוריה האנושית וקובעת באיזו דרך היא תתקדם, האם בדרך תורה או בדרך ייסורים.

מתוך שיעור על מאמרו של רב"ש, 24.04.2012

ידיעות קודמות בנושא:
אנחנו נחוצים לעולם
תפקיד ישראל כלפי העולם
הקבוצה הרוחנית וכל האנושות