כל השינויים הם בתוכי ולא מחוצה לי

מתוך שיעור מהכנס בניו-ג'רזי

האנושות מתפתחת עשרות אלפי שנים. לאן היא מתקדמת?

אם לומדים על כך מהטבע, אנחנו רואים שהטבע נמשך לאיזון. חום וקור, לחץ וואקום, מאזנים זה את זה, כל תופעות הטבע נמשכות לאיזון הכוחות, להתכללות הדדית, מאחר והמצב הזה הוא הכי רגוע וקבוע, הוא נטול כל לחץ. בסופו של דבר הכול מגיע לאיזון.

מזה אנחנו יכולים להבין את מה שהמקובלים אומרים על המצב שלנו, על זה שאנחנו צריכים להגיע לאיזון עם הבורא, עם הטבע הכללי. כי אלוקים והטבע, זו אותו דבר.

מה זה אומר להגיע איתו לאיזון? הבורא זו תכונת ההשפעה והאהבה ואנחנו צריכים להגיע לאותו הדבר, בין אם אנחנו רוצים בכך ובין אם לאו. הבורא כל הזמן משפיע עלינו ובפנים מניע אותנו ה"מנוע" של האגו הגדֵל, ולכן כל רגע אנחנו מרגישים את עצמנו בתנאי לחץ יותר ויותר, במצב שהוא יותר ויותר לא מאוזן עם הבורא.

זה מחייב אותנו לעשות משהו, ולכן עד עכשיו בהיסטוריה שלנו, כלומר, בהתפתחות שלנו, אנחנו השתדלנו לאזן את הלחץ בעזרת כל מיני טכנולוגיות, צורות חברתיות, הרגלים, אמצעים להגנה מפני חום וקור, מלחץ ושינויים וכדומה.

הטבע הוא קבוע ואילו אנחנו כל הזמן מתפתחים מבפנים באמצעות שרשרת "רשימות" שכל הזמן מתחלפים וההתנגדות שלנו כלפי הטבע כל הזמן גדלה.

כל השינויים מתרחשים בנו. ואפילו שמצטייר לנו עולם חיצוני משתנה, תקופות גיאולוגיות והיסטוריות, דורות, מה שלא יהיה, כל זה מתרחש בתוכנו. אנחנו מקרינים את המציאות הזאת החוצה, למרות שלמעשה מחוצה לנו אין כלום. האדם הוא "קופסה" סגורה, ותמונת העולם מצטיירת בתוכה, אבל הוא מרגיש את התמונה הזאת כאילו מחוצה לו.

באופן זהה העין הופכת את הציור מהרגלים לראש. העין תופסת את כל העולם בצורה הפוכה ואחר כך המוח עושה שוב היפוך. אם נרכיב משקפיים מיוחדות עם תופעה זהה, אז כעבור זמן מה המוח יתרגל ויחזיר את התמונה למצב הנכון.

זה מדגים את אותה העובדה שכל השינויים מתרחשים בתוכי ולא מחוצה לי. ולכן אנחנו אומרים ש"אין עוד מלבדו". קיים כוח קבוע שפועל ומשפיע עליי. הוא הכין בתוכי את כל ה"רשימות", וכל מה שאני מגלה בכל רגע בחיים שלי, בעולם שלי, במציאות שלי, הוא תוצאה מה"רשימות". הם "אחראים" על כל מה שאני יכול לראות, לשמוע, להריח, לטעום ולמשש.

אני תמיד צריך להשתדל לזכור את זה – אם צריך להחליף מישהו, זה אותי. שיטת הקבלה אינה מיועדת לתיקון העולם, אלא בעזרתה האדם מתקן את עצמו, את התפיסה שלו.

לכן, למרות הדעה הרווחת, אם אדם רוצה להיכנס לתוך התמונה הרוחנית, הוא צריך למקד מחדש את הראייה שלו. על אותו העיקרון מבוססים ציורי הסטריאוגרמות – כדי לראות אותם צריך לשנות את הפוקוס של הראייה. איך אנחנו יכולים לשנות את הפוקוס כדי להבחין בשכבה החדשה של המציאות?

זה פשוט מאוד – צריך לקבל את העולם כמציאות שמנוהלת על ידי כוח אחד, כל השינויים מתרחשים על ידי ה"רשימות" שלי. כל שנייה אני משתדל לתפוס ולהבין את המצב הזה, לזכור שאני תמיד ניצב לפני כוח אחד ובתוכי כל הזמן מתעוררות "רשימות", שהפוכים ממנו. ולכן, כל רגע בחיים אני צריך להגיע לאיזון שעליו דיברנו. זהו החוק העיקרי של הטבע, למרות כל מה שמתעורר בי, אני בונה את עצמי בכזאת צורה, כדי להיות במקסימום דומה לבורא ולא להיות בהפרש ממנו בכל מיני התכונות.

זה הדבר העיקרי. בכך שאני משיג את זה במדרגה הנוכחית, אני עולה למדרגה הבאה. כך אני מאזן את עצמי עם הבורא בכל הפרמטרים, בכל 125 המדרגות, בכך שדומה ומשתווה איתו לחלוטין ומשיג איזון מוחלט.

בכללות, הסכימה היא פשוטה – העולם נשאר קבוע, אולם השינויים שבי כל פעם צובעים אותו מחדש ואני צריך להיות באיזון עם הכוח שנותן, שמייצב עבורי את התמונה הנוכחית.

מתוך שיעור מס' 3 בכנס בניו ג'רזי, 12.05.2012

ידיעות קודמות בנושא:
להשתחרר מתוך תמונת העולם האגואיסטית
כשהכול לטובה
טבע המדרגות