כיצד תענוג יכול להפוך לייסורים?

"וזה ודאי שהתענוג שיש לו מן המתנות, נמשך לו ישר מן העשיר הנותן, אמנם קושי הסבלנות, שהוא טועם במתנות, אינו נמשך לו מן העשיר הנותן, אלא מתוך מהותו עצמו של המקבל, שמתעוררת בו בושה, מחמת הקבלה, ומתנת החנם, ובאמת שגם זה מסבב לו העשיר כמובן, אבל באפן בלתי ישר." (בעל הסולם, תלמוד עשר הספירות, חלק א', "הסתכלות פנימית")

שאלה: כיצד תענוג יכול להפוך לייסורים?

תשובתי: אם אני משתדל להתחבר למערכת רוחנית, אבל בסופו של דבר מתברר שהחיבור שלי אליה הוא אגואיסטי, כלומר אינני חלק אינטגרלי מהמערכת הזאת, אני לא מביא אותה לעבודה יותר מקושרת, להרמוניה, ונהנה יחד עם אחרים דווקא על ידי העבודה המשותפת שלנו והתוצאות ממנה, אלא יכול להיות שאני משיג תוצאה זמנית אישית "חיובית", אז יש לי שתי תוצאות מהעבודה.

תוצאה אגואיסטית יכולה להיות מוערכת על ידי כחיובית, ותוצאה אלטרואיסטית, הקשר עם כל השאר, מוערכת כשלילית.

יכול להיות, שמרכיב אגואיסטי מסוים מוערך על ידי כנעים, אבל בו זמנית אני מתחיל להשיג כמה גנבתי מעצמי בהתכללות למערכת מושלמת ונצחית. ואז נוצרים לי "מספריים" נוראיות, מחלוקת בין מה שעשיתי רוחנית לבין מה שעשיתי פיזית. אבל מתוך זה אני לומד, מה עליי לעשות בעתיד כדי לתקן את המצב.

מתוך שיעור וירטואלי, 22.04.2018