כיצד למדוד אמונה למעלה מהדעת

כל הדרך שלנו היא גילוי פעולות הבורא עלינו ובירור התגובה הנכונה עליהן. זה נקרא "עבודת ה'", כאשר אני רוצה לברר ולדעת שני דברים: מי עושה את זה איתי ומה הוא עושה? כלומר לגלות את הפעולה ואת הפועל. ובניסיונות שלי לגלות את הפעולה ואת הפועל, נולד היחס שלי אליהם ואז כבר אפשר לדבר על "אדם", "עליי" ששייך איכשהו "למתרחש עימו" ו"למי שמפעיל ומנהל אותו".

היחס אל הפעולה מתרחש "בתוך הדעת", בשׂכל, בהתאם אליו. אם אני מתייחס למי שפועל, לבורא שמנהל את הפעולות האלו, בניגודיות לֵמה שמרגיש מפעולותיו, זה נקרא "למעלה מהדעת", בניגוד. אם אני מתייחס לבורא בתלות ישירה מפעולותיו, זה נקרא "בתוך הדעת". אך את כל העבודה שלי אנחנו מעריכים רק ביחס לבורא.

הפעולות האלה שמגיעות מהבורא, אני יכול להרגיש כ"מר/מתוק", כלומר לתפוס אותן כ"טוב ורע", בהתאם להרגשות שלי. ויחד עם זאת יש לי יחס של "אמת ושקר" כלפי הבורא. לא בהכרח שֵמָר זה אמת, ומתוק זה שקר. אך אם אני מתעלה מעל להרגשה שלי של "מתוק/מר" ולא חשובה לי ההרגשה, אלא הגילוי של זה שזה מגיע מהבורא, שהוא טוב ומיטיב, זה אומר שאני נמצא ב"אמונה למעלה מהדעת". בעצמי אינני מסוגל לכך, הרי אני חי בעזרת הרגשות שלי. אך אני יכול לקבל את עזרתו של הבורא, אז "מר/מתוק" יפסיקו להיות נבדלים, וזה אומר שאני נמצא בהשפעה ומתייחס אליו באמונה למעלה מהדעת.

אני עליתי הודות לכוח שקיבלתי ממנו, ומקבל באופן שווה מצבים נעימים ולא נעימים, "טוב" ו"רע". אני לא סתם מכניע את עצמי, אלא באמת מרגיש כך, וזה קובע את גובה היחס שלי לבורא! ככל שהניגודיות בין טוב ורע גדולה יותר, ואני תופס את שניהם באופן זהה ויכול לברך את הבורא על הרע, כמו על הטוב, אז המדרגה הרוחנית שלי גבוהה יותר, גובה שאליו עליתי מעל לרצונות והמילויים שלי, נעימים ולא נעימים. זה נקרא גובה האמונה בבורא.

מתוך שיעור על מאמרו של הרב"ש, 14.09.2010

ראה מאמרים קודמים בנושא:
קשה להיות אדם
אנחנו קיימים מאין
כיצד לבדוק את נכונות הדרך