כיוון החדות

laitman_2011-12-06_0050.jpg

היחס לבורא, לחבר, לקבוצה או לכל האנושות, לכל המציאות, שאותה אנחנו בינתיים תופסים כקיימת מחוצה לנו, זה למעשה, אותו הדבר. אבל תפיסת מציאות כזאת אינה נעשית מייד. צריך כל הזמן לקשור לאחד שלם את – "ישראל (מי שמשתוקק ישר – אל), אורייתא וקב"ה".

אדם צריך כל הזמן לעבוד, כדי לייצב בתוכו את התמונה האמיתית. היא מתייצבת בהדרגה, בכל החלקים שלה, בכל הקשרים שבין החלקים השונים, עד שהיא מתגלה לאדם.

זה כמו שאני רואה תמונה מטושטשת על המסך ולא יכול להבדיל בשום דבר, ולכן אני מבולבל. כך גם אנחנו רואים את העולם דרך המכונה הפוטוגרפית הפנימית שלנו עם פוקוס לא לגמרי מכוון. אבל לאט לאט התמונה הזאת מתייצבת והופכת להיות ברורה יותר, בהתאם לכמה שאני יכול לקרב את התכונות הפנימיות שלי לתכונות של האור.

מתוך שיעור על מאמרו של רב"ש, 01.06.2012

ידיעות קודמות בנושא:
אף רגע אחד ללא איחוד!
הכנה לסדנה
כיוון ל"מנגינת" הסדנה

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest