כולם נסעו לכנס

אני חרד לקראת הכנס שלנו בפברואר. כי מלמעלה נותנים לנו הזדמנות לעבודה, אחריות על הנשמות. כאילו מפקידים אותן בידינו על מנת לטפל בהן. זאת אחריות יקרה וגדולה…

הבורא רוצה להתגלות ומעמיד לפניך תנאי שאתה חייב להתייחס לכלי הזה כפי שאתה מתייחס לבורא. כי דווקא השילוב הנכון בין כל חלקי הכלי, כל חלקי השכינה, בונה את צורת הבורא.

כל הרצונות הללו שמגיעים מכל קצוות העולם הם הבסיס, הם השטח שבו הוא מתגלה. הם משקיעים כל כך הרבה, הם כל הזמן איתנו. קבוצות רבות פשוט נועלות את המרכזים ומגיעים לכנס בהרכב מלא.

וזה מטיל עלינו אחריות גדולה מאוד. לא מדובר על החלק הארגוני, אלא כיצד אנחנו מחבקים וסופגים אותם מייד ונספגים בתוכם. אנחנו לא "מארחים" אותם, אלא אנחנו נכללים בינינו ללא הבדל, במצב כללי חדש לגמרי שנכון לרגע זה אינו קיים בנו או בהם.

הם משקיעים מאמץ עילאי, מגיעים ממקומות מרוחקים ביותר, טעונים בעוצמה חסרת תקדים ואנחנו חייבים להגיע למצב חדש, לחיבור, להשתוקקות של השפעה הדדית שבתוכה יתגלה המשפיע.

שאלה: אם אנחנו נצליח להתמוסס אחד בתוך השני ולהתכלל בתוך הרצון הענק המשותף, האם זה ייצור כלי עולמי במדרגה חדשה? כיצד לא מפספסים את ההזדמנות? כי זה המימוש של כל מה שציפינו לו במשך כל החיים.

תשובתי: חייבים לעורר אחד את השני, להיות ערבים זה לזה. כל אחד קובע עכשיו את גורלו.

שאלה: עלינו לרכוש את החיסרון של החברים. כיצד אני משלם עבור זה?

תשובתי: בוויתור על האגו. אין תשלום אחר. אנחנו כאילו מקלפים קליפה מהלב כדי להידבק לחברים, עד שנרגיש את רצונם כרצוננו. אנחנו מחברים את הרצונות שמשתוקקים לגלות את הבורא. מחברים ומצפים לבואו של המאור המחזיר למוטב, לכוח שיחבר אותנו ויתגלה בנו ככוח ההשפעה. ואז אנחנו נזרום בתוך תכונת ההשפעה. מעכשיו רק מתוך ההרגשה הזאת נובעים כל מעשינו, אנחנו מרגישים בים של השפעה. היא עוטפת אותנו מכל הכיוונים בחום ומחייבת אותנו בעדינות לבצע את חובתנו. אני מבטל את עצמי, ואז תכונת ההשפעה הזאת פועלת דרכי.

אבל זאת רק ההתכללות הדדית. ואחר כך עליי לגדול כמו עובָּר, לחזק את תכונת ההשפעה מתוך האגו שלי. אני כאילו מכניס לתוך הים את סירת המנוע, רוצה להגביר את פעולת ההשפעה הכללית שמתגלה בי במדרגה הראשונה, ההתחלתית של "אור נפש דנפש". על ידי הצטרפות לתכונה הזאת מרצוני, אני מחזק את פעולתה, מה שנקרא פי תר"ח פעמים, ב-125 דרגות רוחניות. וכל זה הוא תוצאה של השתתפותי, של מאמציי בים של השפעה שבו אני מגלה את עצמי כעובָּר בתוך מי שפיר.

בהתחלה אני מוותר על עצמי על פני רצון לקבל שגדל, מבטל אותו כדי לשרות בתוך תכונת ההשפעה, להזדהות עימה. וזאת פעולה אקטיבית, ביטול עצמי בפועל המתממש על פני האגו המתנגד. ה"בשר" שמתווסף לעובָּר מעורר התנגדות והוא כאילו בונה מעצמו אנטי דמות של עצמו.

שאלה: אז כיצד משיגים את כל זה? כיצד רוכשים את החיסרון של החברים?

תשובתי: על ידי "אמונה למעלה מהדעת". אני רוצה שתכונת ההשפעה תשלוט בי למעלה מכל השכל והרגש שלי. אני כבר מבין שאני לא בעל הבית לעצמי. כל רגע בחיים, שולט בי משהו שמתגלה בעל כורחי. אבל יש גם בחירה חופשית. אני בוחר בשליטת תכונת ההשפעה. אני רוצה שעל פני כל הרצונות שמתגלים בי ומעוררים בי דחייה, אדישות ודברים שליליים נוספים, שתשלוט ההשפעה.

מתוך שיעור על פי מאמרו של בעל הסולם "הקדמה לספר הזוהר", 19.01.2014

ידיעות קודמות בנושא:
כוחה של הכוונה, בקביעות שלה
המתקפה המשולשת על הבורא
הפעולה היחידה שקיימת בטבע

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest