קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
כשחוקרים את טבע האדם והתנהגותו. אנחנו רואים שאפשר להשפיע עליו רק באמצעות הסביבה, בהתחשב ברצון האגואיסטי שלו לשלוט על הסביבה. ידוע שלאחר סיפוק הצרכים היומיומיים שלו, האדם רוצה לשלוט על הסביבה, לנצל אותה כביכול לטובתו, לרמוס אותה. ולכן הוא תלוי בחברה.
לכן, אם אנחנו נסדר לו סביבה שתדרוש ממנו יחס טוב, אחרת היא לא תקבל אותו, אז את התכונות שלו כמו קנאה, תאווה וכבוד, אם מרצון או לא, הוא יאלץ לשנות בהתאם לדרישות של החברה.
דווקא היצר הרע שקיים בו דורש את הקשר עם החברה – הקשר שבו הוא השולט. והחברה, בלי לנתק את הקשר הזה, יכולה בתגובה לתת לו להבין את ההיפך: אתה יכול להיות גדול, להתגאות בעצמך, כאילו להתעלות מעל כולם – בבקשה! אבל תעשה זאת בטוב, ולא ברע!
כלומר, הרצון שהאדם השתמש בו כדי להזיק לחברה ולטובתו, בהדרגה, על סמך התלות שלו בחברה, מתחיל להשתנות. אפשר להביא המון דוגמאות כאלה מתוך החיים שלנו.
נאמר, האדם מגיש את מועמדותו לבחירות. מה רצונו? לשלוט, להוכיח את יכולותיו! הוא יכול להשליט חוקים חדשים, לקבוע סדר חדש, לעמוד בראשות הממשלה. ומה הוא אומר? – משהו הפוך לגמרי: אני אשרת את כולם, אפעל לטובת הכלל, אתייחס אליכם מכל הלב ואוהב אתכם כאבא אמיתי.
מסתבר, שהקשר בין האדם לחברה מאלץ אותו, לפחות במילים, להתייחס אליה בצורה אלטרואיסטית, על אף שלמעשה, יש לו כוונות אגואיסטיות באמת. לכן, אם אנחנו נבנה לאדם חברה נכונה שתחנך אותו, אז הבעיות תעלמנה.
כמו אותו אדם שרוצה להיות נשיא מתוך מניעים אגואיסטיים, מבטיח לעם לבצע את כל דרישותיהם – לספק עבודה, מגורים, ביטחון וכולי – כך גם החברה צריכה להתייחס אליו בתגובה.
אתה רוצה הכרה? – תעבוד לטובתנו, תעשה לנו טוב, ואז יעריכו אותך. אז אתה תקבל את מה שמגיע לך בהתאם למעשים הטובים שאתה עושה למעננו.
מסתבר, שאנחנו לא באים בטענות, לא מאשימים, לא דורשים מהאדם להשתנות – הדרישה הזאת חסרת טעם וחסרת שיקול דעת. ובצורה עקיפה, דרך הסביבה, אנחנו יכולים להשפיע עליו כך שהוא יקבל את כל מה שצריך בלי מאמץ.
האדם יגדל כמו בחממה, בהתאם לחום, לחות, לחץ האטמוספרה והתנאים החיצוניים הנוספים, יקבל צורה מתאימה. הוא ייהנה לעשות זאת תוך כדי משחק, כמו ילדים שמשחקים, מתפתחים ומחכימים.
מכיוון שהכול תלוי בהשפעת הסביבה על האדם, אז אין מה לחשוב איך כל אחד מאיתנו צריך להשתנות. צריכים פשוט לשחק, כמו בתיאטרון. זה יהיה משחק חיוני, גורלי, אך בכל זאת משחק שנעים לשחק בו, עד כדי כך שאת כל הזמן שפינה לנו האגו שלנו מדאגות היומיום, אנחנו נקדיש לבניית הסביבה הטובה.
בתמיכתם של המדריכים והמורים אנחנו נגדל בלי מאמצים וחשבונות מיוחדים, כפי שהילדים גדלים תוך כדי המשחקים, ואנו נשתנה בלי מאמץ. צריך רק לדעת כיצד לנצל נכון את הזמן הפנוי ואת הידע שאנחנו מקבלים עכשיו, כדי לשנות את עצמנו נכון.
אבל מדוע לא עשינו את זה קודם? מה הפריע לנו לפני אלף שנה, כאשר חיינו בחברה לא מפותחת, בדורות הקודמים? – אז, לא היה לנו ידע ולא הכרת הרע. חשבנו שהאגו עוזר לנו להתפתח, ולא הרגשנו בו שום דבר רע. האגו דחף אותנו קדימה להתקדם ולהתפתח, ולא חשבנו שהוא רע.
התרחקנו זה מזה, יצרנו משפחות נפרדות, הצבנו גבולות חברתיים ומדיניים – כל זה היה טוב. בכלל לא חשבנו שזה יביא אותנו להרס כל כך גדול וכללי.
רק בשנים האחרונות ממש, התחלנו להבין שאנחנו נמצאים במצב חסר אונים ושרק בניית חברה חדשה יכולה לעצב אדם חדש.
החברה הזאת כמו מדגרה, חממה, או ידי אומן שמכינות מאיתנו אנשים חדשים, שינצלו את כל הכוח שניתן להם מעל דרגת ה"חי", לא לרעה, אלא לטובה – במקום אנשים רעים נהיה אנשים טובים.
אנחנו נשתדל לנצל לטובה את הכוח שקיים בתוך הקבוצה, בחברה, באנושות, כדי שכל אדם שמתחבר עם האחרים, ירגיש שהוא קרוב אליהם בלב ובנשמה, במחשבה אחת וכאילו בגוף אחד – עד כדי כך שהוא ירגיש ויבין את המחשבות וההרגשות שממלאים את העולם.
כל אחד מאיתנו יכלול את האנושות כולה, ואז נראה, שעקב ההתפתחות, הטבע הביא אותנו למצב נפלא, שבו כל אחד מרגיש שהוא כלול מכולם. כתוצאה מכך, אדם יוצא מחוץ למסגרת הרגשת החיים הקצרים וחסרי המשמעות ומתחיל להרגיש דרך כל האנושות את העולם האינטגרלי.
כך אנחנו מממשים את הכוח העיקרי בחיינו – את האגו שמבדיל אותנו ומעלה אותנו מעל דרגת ה"חי". דווקא הוא מעלה אותנו ולא מוריד לחיים האומללים, העלובים של פחד וחוסר אונים שגרועים מדרגת ה"חי" – הרי כשאני צופה לפעמים בחתול או בכלב שלי, אני מקנא בחיים שלהם.
מתוך שיחה מספר 9 על החיים החדשים, 06.01.2012
ידיעות קודמות בנושא:
מהפך מופלא של אגואיסט מושבע
ההשפעה המדהימה של הסביבה
החיים שלנו הפכו לעסק
