קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: מחקרים רבים מדברים על כך שכדורגל הופך לדת הכי נוקשה וקפדנית. כדי להיכנס למדגם של אוהדי כדורגל מקצועי, על האדם לדעת כיצד לעמוד, כיצד לזוז, כיצד להגיב. עבורו מגרש הכדורגל הופך לבית רוחני שבו נחווים רגשות יוצאים מהכלל.
במחקרים מודגש: "כאן מיליונר מתחבק עם מובטל. בשדה הזה אנחנו הופכים שווים". הכדורגל אף הופך להיות משען וגורם תומך למשפחה. במגרש נפגשים סבים, אבות וילדים שלא מתאספים יחד במקומות אחרים. האם אפשר לחבר את הדת כשלעצמה וכדורגל?
תשובתי: דת וכדורגל "הולכים" ביחד, זה כמו להשתחוות לפסלון בצורת שחקן, או בצורת קבוצה, או בצורת ניצחון: אנחנו, ה"אני" שלי, האגו שלנו הופך להיות במרכז, מפני שזה מצב מאחד מאוד. כדורגל באמת גם מאחד מיליונר עם עני וכל השאר, ללא ספק! אבל יחד עם זאת הוא "מוריד" את האנשים. אין כאן אצילות פנימית, בזה כל העניין. בעבר כדורגל היה גאוות המדינות, ואילו עכשיו הכול נמכר ונקנה הכול זה עניין של כסף.
שאלה: במה זה יתחלף?
תשובתי: זה יתחלף בריקנות. ולאחר מכן תגיע השאלה על משמעות החיים, מפני שגם הכדורגל יפסיק למלא אותנו, הכול יסתיים. האגו הגדל ידרוש אליל חדש, משהו בלתי משתנה, נצחי.
שאלה : מה זה יהיה?
תשובתי : מה שקיים מעל לחיים שלנו, קיום עליון, כוח עליון, עולם עליון. אני מקווה, שהאנושות תגיע מהר מאוד להכרה של המצב. הלוואי שיהיו יותר משחקי כדורגל וגילויי ריקנות ואפסיות בהם, ולא גדלות וערך מיוחד. נקווה, שמשחקים טובים באמת יחליפו שעשועים מסוג זה ואנחנו נתחרה על הניצחון ביכולת להתקרב זה לזה.
מתוך תוכנית טלוויזיה "חדשות עם מיכאל לייטמן", 2.7.2016
