כאשר ה"מנעולים" נעשים ל"פתחים"

ספר הזוהר. הקדמת ספר הזוהר. מאמר "שתי נקודות", סעיף 121:

"…כמ"ש, זה השער לה', צדיקים יבואו בו. אמנם, מטרם שזוכים להפוך הרצון לקבל שבנו ע"י תורה ומצוות, לקבלה ע"מ להשפיע, נמצאים מנעולים חזקים על אותם השערים לה', כי אז יש להם תפקיד הפוך, להרחיק אותנו מה'."

זה התפקיד שלהם, כמו בחיזור (פלירט), לגרות את הרצון, להגדיל ולהבעיר אותו יותר, שירצה יותר ויותר. לכן על ידי הדחייה מגדילים את החיסרון, וכך מגיעים לרצון המספיק כדי לפרוץ את השער.

"ע"כ נקראים כוחות הפירוד מנעולים, כי סותמים את שערי ההתקרבות, ומרחיקים אותנו מה'. אבל אם אנו מתגברים עליהם, שלא ישפיעו עלינו, לצנן אהבתו מליבנו, הנה אז נהפכים המנעולים ונעשים פתחים, והחושך נהפך לאור, והמר למתוק. משום שעל כל המנעולים מקבלים אנו מדרגה מיוחדת בהשגחתו, והם נעשים לפתחים, למדרגות של השגה בה'. ואלו המדרגות, שאנו מקבלים על הפתחים, נעשו להיכלות החכמה."

בעזרת כאלה תנועות, דחייה והתקרבות חזרה לשער, ושוב דחייה, ושוב התקרבות לשער, אנחנו כמו על ידי משאבה מנפחים את עצמנו כדי שיהיה לנו כוח לפרוץ. ואז דווקא אותם ה"מנעולים" הופכים להיות ל"פתחים".

ודאי, שהפתח הראשון הוא הקשה ביותר.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 13.01.2014

ידיעות קודמות בנושא:
כאשר נפתחים השערים…
מנעול מראה, שמאחוריו יש דלת
וייפתחו היכלות החכמה…