דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / כִּי שֶׁבַע יִפּוֹל צַדִּיק וָקָם

כִּי שֶׁבַע יִפּוֹל צַדִּיק וָקָם

"זֹבֵחַ לָאֱלֹהִים, יָחֳרָם–בִּלְתִּי לַיהוָה, לְבַדּוֹ." (תורה, שמות, פרשת "משפטים").

זבח (קורבן מהמילה "קרוב", "להתקרב"). זאת אומרת, שאני לוקח את האגו שלי ומקריב אותו כדי להתעלות מעליו. אם אני עושה זאת כדי להגיע לתכונת ההשפעה, אז זה מקדם אותי. ואם להיפך, אז אני עושה זאת כדי לקבל, זה נקרא "עבודת אלילים". לכן, זה אסור לי מלכתחילה.

שאלה: מדוע אני מתנהג כך אם זה אסור?

תשובתי: כי על ידי זה אני מקבל תענוג אגואיסטי. בכל דרגה רוחנית יש לאדם אפשרות למעוד ולעשות משהו לא בסדר, מפני שצריכה להיות לו בחירה חופשית. למעוד, הכוונה, שאני רק מועד אך לא נופל. כלומר, גם הנפילה היא יחסית: זורקים אותי מהמדרגה כדי שאני אלמד ואעלה עוד יותר למעלה או שאני נופל ביוזמתי. כאן מתכוונים לנפילה מכוונת.

כתוב: "שֶׁבַע יִפּוֹל צַדִּיק וָקָם" (משלי כד, טז). כאשר אדם מתקדם בעקשנות, הוא נקרא "צדיק". הוא תמיד ייפול ויקום, ייפול ויקום, מפני שבכוונה "שמים לו רגל" כדי שהוא ילמד להתקדם. ואם הוא בעצמו מכין נפילה כזאת מראש, אז הוא לא יקבל שום התקדמות, ולכן הוא לא יתקדם.

מתוך התוכנית "סודות הספר הנצחי", 27.05.2013

ידיעות קודמות בנושא:
קורבנות שמקרבים אותנו לבורא
משימה מכובדת: להפוך לצדיק
אלף פעם תיפול ותקום

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest