קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
מדע, זהו גילוי הבורא, הכוח היחיד שפועל עלינו. אין יותר מה לגלות. גישה מדעית היא האפשרות למדוד ולתאר תופעה שנתגלתה על ידי נוסחאות, כלומר לברר את הקשר בין הסיבה והתוצאה, לתאר את החוקיות במושגים של זמן, תנועה ומקום רוחני או גשמי, לקבוע את יחס הכוחות, הפעולות והתוצאות. אנחנו מגלים כיצד כל אלה קשורים ביניהם.
יתר על כן, עלינו לברר את הפרטים עצמם המקיימים את הקשר ביניהם: מהו הכוח הפועל, מהו החומר שעליו הוא פועל, כלומר העצם הנפעל, ומה קורה עם הכוח ועם החומר כתוצאה מהפעולה: מהן התגובות ומהי התוצאה. התהליך הזה הוא המהות של כל חקירה מדעית בכל רובד שהוא – בין אם מדובר בפיסיקה ה"רגילה" של ניוטון או בפיסיקה הקוונטית, עולם ה"מקרו" או עולם ה"מיקרו".
אבל חכמת הקבלה מגלה יסוד אחד לכל זה, כאשר היא מדברת על שני כוחות הפועלים זה על זה: רצון לקבל ורצון להשפיע. היא מסבירה שבתפיסת המציאות הנכונה, כל מה שקורה בתוכנו ומחוצה לנו הוא התחושות הפנימיות שלנו בתוך אותו החומר, רק שהחומר מחולק כלפי התפיסה שלי לחלק פנימי ולחלק חיצון.
המדע החוקר את החומר הפנימי שלנו – אנחנו מכנים אותו פסיכולוגיה. ואילו המדעים שחוקרים את החומר המורגש לכאורה כחיצון, שאינו שייך לנו, כבר אינם נקראים פסיכולוגיה, אלא פיסיקה, כימיה, ביולוגיה, בהתאם לסוג החומר ולקרבתו אלינו.
חכמת הקבלה נקראת "המדע הפנימי" והמדעים הרגילים נקראים חיצוניים, כיוון שאנחנו לא מרגישים שהם עוסקים במה שנמצא בתוכנו. כל הפעילות והכלים שלהם מתייחסים לעולם שנראה לנו כנמצא מחוצה לנו. אך הבעיה היא בנו בלבד.
אנחנו חוקרים את הרצונות של העולם הזה בדרגת הדומם, שאותם אנחנו לא תופסים כרצונות שלנו, ומכנים אותם פיסיקה. חקירתם של הרצונות בדרגת הצומח נקראת בוטניקה, ביולוגיה, בדרגת החי – זואולוגיה וכולי. למעשה אנחנו מחלקים את התפיסה שלנו לכמה רמות: דומם, צומח, חי ומפתחים עבורן מדעים, כאשר אנחנו סבורים שרמות התפיסה הללו הן חיצוניות לנו. לפיכך אנחנו יכולים ללמוד את החומר של העולם הזה בלבד, ברמה מאוד נמוכה ובתנאי שתופסים אותו כחיצון לנו.
אולם אם אני אתחיל לתקן את התפיסה שלי, אז אראה שהמציאות כולה נמצאת בתוכי ופועל בה כוח אחד בלבד. אני ארגיש שכל זה מהווה מציאות אחת של "אין עוד מלבדו", שאותו אני משיג ברצון אחד. ואז כל המדעים נבלעים על ידי חכמת הקבלה. בשביל מה לי ללמוד פיסיקה, ביולוגיה, זואולוגיה, בוטניקה ועוד מדעים רבים אחרים כולל פסיכולוגיה, חינוך, תרבות הינם מדעים חלקיים ביותר, פיסות של ידע, שפותחו על ידי האדם? הם יוצרים תמונה מאוד מוגבלת, רופפת ומשתנה לעיתים תכופות.
אין יסוד מוצק תחת כל הדברים הללו. במידת התקרבותנו לאיחוד התפיסה שלנו, כל המדעים נכנסים למשבר ונספגים לתוך חכמת הקבלה המספקת יסוד כללי לכל התופעות המתרחשות בחומר של הרצון ליהנות תחת השפעה של אור אחד.
כיום לאנושות יש אלפי נוסחאות בכל המדעים, אך בסופו של דבר כולן מסתכמות ברצון, תענוג, "צמצום" ו"מסך" ביניהם – מאבק בין שני כוחות המגיעים לשלום על ידי ה"קו האמצעי". זה הכול!
מתוך שיעור על הספר "שמעתי", 19.12.2013
ידיעות קודמות בנושא:
הצדקה, כעיקרון של הגישה המדעית
מה יחייב את המדע להסכים עם הקבלה?
המדע על הכוח שמנהל את העולם
