קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
בעל הסולם, ספר "שמעתי", מאמר ט': "מהו, ג' דברים שמרחיבים דעתו של אדם, בעבודה": "הזה"ק מפרש מה שאמרו חז"ל "ג' דברים מרחיבים דעתו של אדם. והם אשה נאה, דירה נאה וכלים נאים". ואומר, "אשה נאה" היינו השכינה הקדושה. "דירה נאה" דא ליבא (זה ליבו). ו"כלים" דא אברים דיליה (זה איבריו). עד כאן לשונו.
ויש לפרש, שאין השכינה הקדושה יכולה להתגלות בצורה האמיתית, שהיא בבחינת חן ויופי, אלא בזמן שיש לו כלים נאים, שהם האברים הנמשכים מן הלב."
מדובר כאן על הכלים שלנו, אלה הם רצונות שצריכים לעבור שינויים, מפני שהיום אנחנו לא משתמשים בהם בצורה נכונה, כלומר משתמשים בהם לתועלת עצמית. "אישה", שהיא יפה עבור הרצון לקבל, היא מכוערת עבור הרצון להשפיע וצריכה לקבל צורה אחרת, לא חן ויופי, אלא חסודה, כלומר שכולה נמצאת בחסדים. "דירה נאה", זה כללות לב האדם, ו"כלים נאים", זה הרצונות החיצוניים.
כך, בכללות נקראות חמש הדרגות של הכלים שלנו. והכלים מתוקנים על ידי קנאה, תאווה וכבוד, אותן התכונות שמוציאות את האדם מהעולם האגואיסטי שלו, בכך שמעוררות אותו לעלות לערכים חדשים.
היום אין בכוחנו לתפוס ולזהות שום דבר מהחיים הרוחניים. אנחנו לא יכולים להשיג את הערכים שלהם, האבחנות, מידות ההשגה, הרֵגשות, ההבנות. אבל אנחנו יכולים, מה שנקרא, "להרחיב את הדעת שלנו". זה אומר, שאנחנו מתחילים להכניס לתוך הרצון לקבל שלנו תכונות של השפעה.
איך אפשר לממש את זה? העניין הוא, שהשפעה במהותה היא כוונה ולא רצון. ולכן זה אפשרי בתנאי, שקודם כל אני מפסיק לעבוד עם הרצון לקבל, עושה עליו "צמצום". מהיום הוא לא מהווה את אותו המקום שבו אני מקבל תענוג או ייסורים. אני "סוגר" אותו, ואין בי יותר כזאת תכונה.
ואחר כך אני מפתח לאותו הרצון אפשרות לקבל יחס מהצד: "אני אשתמש בך עכשיו איך שארצה". שיבואו כל מיני תענוגים: מקודם הייתי מקבל אותם בתוך הרצון הזה, אבל עכשיו אני דוחה אותם אחד אחרי השני. מהתענוג הקטן ביותר ועד התענוג הגדול ביותר.
בשביל מה לי את זה? אולי אני פשוט "נמצא בדיאטה"? לא. אני דוחה את התענוגים מפני שאני רוצה להידמות לבורא. וזה אומר, שאני צריך להכיר בחשיבות הבורא, שאני לא מקבל כלום. את הכרת החשיבות הזאת אני מקבל מהקבוצה ומתחיל להעריך את הבורא, להעריך את תכונת ההשפעה. ואז אני באמת לא משתמש ברצון לקבל שלי. שיבואו תענוגים, מעליהם, מעל לרצון שלי, מעל עצמי אני רוצה לפתח ולבנות את הרצון להשפיע.
בזה אני כבר מייצב בתוכי את דמות האדם, הדומה לבורא. אני משתמש ברצון לקבל שלי, בתענוג, בקבוצה ובכוח האור, שבא ומממש את כל זה כבאמצעים להשפיע לו.
וההשפעה לבורא, זו מהות האמצעי שמאפשרת לעשות לו נחת רוח. כלומר, האם זוהי המטרה? לא, זה גם כן אמצעי. ואילו המטרה היא להשיג דבקות עימו, מפני שדווקא בזה הוא באמת נהנה.
בדרך שלנו המטרה כל פעם הופכת לאמצעי להשגת מטרה יותר נעלה, וכך עד שמגיעים לסוף…
מתוך שיעור על מאמר מספר "שמעתי", 23.01.2013
ידיעות קודמות בנושא:
"אישה נאה, דירה נאה וכלים נאים"
מהו כלי (רצון) רוחני?
אל הבורא – בסולם הרצונות
