יום ולילה

שאלה: האם אפשר לומר, שכל עם ישראל יעבור מצב של "חושך מצרים", כי עכשיו מתעבים סביבו עננים קודרים ונהיה מאוד מתוח. האם זוהי התקרבות של "לילה"?

תשובתי: ודאי. אי אפשר אחרת, מפני שאנחנו צריכים לבנות את תכונת ההשפעה, שמתחילה לעבוד מרצון, והרצון אליה יכול להופיע רק ממצב של "לילה". ואנחנו צריכים לזכור זאת היטב.

לילה, ייסורים, התרחקות, חולשה, אכזבות, הם מהווים חלק מהדרך שלנו. אנחנו צריכים לאסוף את כל זה, להשתוקק וללכת קדימה, אחרת לא נרגיש את ה"יום". כי בתורה אין לא יום ולא לילה. ברגע שאנחנו נעבד בצורה נכונה את כל ההרגשות של הלילה, אנחנו נתחיל במקומו להרגיש את האור.

כי מה אנחנו נרגיש כ"יום"? את תכונת ההשפעה והאהבה לזולת. ואילו עכשיו אנחנו מרגישים את התכונה הזאת כלילה, כחושך. רק שינוי של היחס שלנו כלפי החושך יעורר בנו הרגשה של אור במקום חושך.

זה לא שכשאנחנו עוברים מחצי אחד של כדור הארץ לחציו השני, זורחת השמש וממלאת הכול באור. לא, אנחנו באופן פנימי מעבדים את ההתרשמויות השליליות שלנו על השפעה, אהבה, עזרה הדדית, ליחס חיובי כלפיהן, ואז במקום לילה יוצא יום.

הכול מתרחש בתוכנו, ביחס שלנו לתכונות ולערכים הללו. לא יכול להיות שום דבר אחר. אנחנו תמיד מתחילים מלילה, כי תכונת ההשפעה עבורנו היא לילה.

וכאשר אנחנו מתקנים את ההרגשות והתחושות השליליות שלנו, הופכים אותן, אז במצב ההפוך מרגישים אור, יום. אנחנו בעצמנו בתוכנו קובעים מה זה לילה ומה זה יום.

מתוך התוכנית "סודות הספר הנצחי", 12.11.2014