יאללה מכבי – חנוכה על פי חכמת הקבלה

בתוך כל אדם ואדם קיימת המציאות השלמה, מעין דגם מוקטן של עולם ומלואו שדומה בכל פרטיו לעולם שאנו מכירים מחוץ לעצמנו. לפי חכמת הקבלה המציאות בנויה מאוסף של כוחות שמטרתם להוביל אותנו אל השלמות הנצחית.

אל שלמות זו יגיע כל אדם בסופו של תהליך התפתחות פנימי הכולל מספר שלבים, חגי ישראל שאותם אנו חוגגים מסמלים שלבים אלה. חג חנוכה מסמל את המדרגה הרוחנית הראשונה שרוכש האדם בחייו.

חניית ביניים בחנוכה

בימינו האנושות מתחילה לחוש בצורך גובר להבין את הסיבה שלשמה נוצרה. צורך זה מעלה בקרב רבים מאיתנו שאלות מהותיות על מקור החיים ומטרתם, או איך קרה שדווקא אנחנו נותרנו ללא הבנה של מהות תפקידנו בחיים, בעוד שבטבע לכל פרט יש תפקיד מוגדר וברור.

שאלות מטרידות מסוג זה מאיצות באדם לצאת ולחפש פתרון בכל דרך העומדת לרשותו. כשמתגבש בו רצון אמיתי ובלתי מתפשר למצוא תשובות לשאלות הקיום, האדם נפגש עם חכמת הקבלה. אותו אדם מגלה שיטה בדוקה בת אלפי שנים, שבכוחה להדריכו אל פתרון השאלה על מהות החיים.

בתחילת הלימוד האדם מחפש המשמעות מתוודע אל מערכת החוקים שפועלת עליו ועל המציאות כולה, כך הוא לומד להכיר את פנימיותו ואת העולם הסובב אותו. בעזרת הלימוד מעורר האדם על עצמו את פעולתו של הכוח העליון, שאותו מכנים המקובלים "אור מקיף". אדם שמשתוקק להגיע לאותה מציאות נסתרת בזמן הלימוד, משתנה באופן הדרגתי ומגלה בחושיו שהתפתחו את העולם העליון. כוח זה מקדם את הלומד בדרכו הרוחנית ופותח בפניו את היכולת להכיר ולהרגיש את העולם העליון.

כותב על כך הרב יהודה אשלג (בעל הסולם): "כי יש סגולה נפלאה לאין ערוך, לעוסקים בחכמת הקבלה, ואף על פי שאינם מבינים מה שלומדים, אלא מתוך החשק והרצון החזק, להבין מה שלומדים, מעוררים עליהם את האורות המקיפים את נשמתם" (הקדמה לתלמוד עשר הספירות, אות קנ"ה)

חכמת הקבלה מסבירה כי המאור שהאדם מעורר על עצמו בעת הלימוד בספרי הקבלה המקוריים, מקרב אותו לרכישת טבע רוחני – הוא מתעלה אל הרגשת המציאות הנצחית וחווה את המדרגה הרוחנית הראשונה, זו שמכונה "חנוכה". חג החנוכה מסמל את חנוכת בית המקדש הרוחני שבתוכנו.

על פי חכמת הקבלה המושג "בית" מסמל את רצונותיו של האדם, והמושג "קודש" מסמל את תכונת הנתינה לזולת. אדם שתיקן את כל רצונותיו, משימוש בהם לתועלתו העצמית לטובת נתינה לזולת, נקרא ש"בנה את בית המקדש" הפנימי שבתוכו. אבל זו רק מחצית הדרך. התיקון השלם מתחלק לשני שלבים: את מחציתו הראשונה האדם מבצע בחג החנו-כה, ו"עוצר לחניה" לאחר שתיקן את רצונותיו באופן חלקי.

את מחציתה השנייה של הדרך משלים האדם בהגיעו למדרגה הרוחנית שנקראת "פורים", אז הוא מגיע להבנה שכל הנשמות צריכות להתעלות ולהגיע להרגשה הנצחית שהוא גילה.