טעות אופטית

תפיסת העולם שלנו תלויה ברצון. הרצון הוא הדבר היחיד שנברא, הוא חי בתוך עצמו ומרגיש רק את עצמו.

אבל הרגשתו מצויה בשני פורמטים: חלק מהתמונות מצטיירות לו על ידי עצמו, וחלק מהתמונות מצטיירות לו כביכול על ידי העולם החיצוני.

כך אנחנו תופסים את העולם על ידי הרצון המפוצל שלנו: פנימי וחיצוני, את עצמנו ואת הסובב אותנו.

תמונת המציאות נחלקת למעגלים המתרחבים מבפנים החוצה: נשמה, גוף, סביבה ישירה, סביבה רחוקה. כל המעגלים האלו נמצאים בתוכי, בתוך הרצון שלי.

מסקנות:

• אם ברצוני לשנות את העולם עליי לשנות את הרצון שלי.
• העולם שנראה לי כדבר חיצוני הוא אשליה. הוא כולו בתוך הרצון שלי, רק שאיני מרגיש זאת עכשיו. אני עושה נזק רב לעולם משום שאני לא מרגיש שהוא בתוכי, אני מזלזל באנשים משום שנדמה לי שהם זרים לי, אבל האמת היא שהם בתוכי.

אני סובל מתפיסת מציאות מעוותת ונוראית. טעות אופטית!

תפקידה של חכמת הקבלה לאחד את החלקים: הפנימי והחיצוני. אני בעצמי איני מסוגל לעשות זאת, אבל אני יכול לפנות בבקשה שיבוא האור ויתקן את נשמתי. אז אני אראה מציאות אחידה ורצון אחיד, ובתוכו כלי אחיד ואור אחיד.

בדרך למטרה הזו אנחנו משתדלים לכוון עצמנו אל האיחוד. במהלך הקריאה בספר הזוהר אני חייב באופן קבוע להחזיק בהרגשה שהעולם בתוכי. כל הנאמר בקריאה נמצא בתוכי, הכוחות שלי, הרצונות והתכונות. כל העולמות הרוחניים נמצאים בתוך האדם, מחוצה לו אין דבר.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 01.01.2010

רשומות קודמות בנושא:
אני – גדול ואין סופי
סולם הרצונות
העולם הרוחני – זה העולם של רצונותינו