טעויות שלומדים מהן

הקדמה לתלמוד עשר הספירות, אות נ"ח: "ועם זה מובנים דברי חז"ל, שהעושה תשובה מיראה, זוכה שהזדונות נעשין לו כשגגות… הזדונות שהאדם עושה המה נמשכים לו, מבחינת קבלת ההשגחה של ההסתר הכפול, שהוא הסתר בתוך הסתר… אמנם מבחינת הסתר אחד, שפירושו שמאמין בהשגחת שכר ועונש, אלא שמתוך ריבוי היסורים בא לפעמים לידי הרהורי עבירה, כי אע"פ שמאמין שהיסורים הגיעו לו מחמת עונש, עכ"ז דומה לרואה את רעהו מאחוריו, שעלול להטיל ספק".

מדוע שגה האדם? – משום שלא ראה ששגה. כל העבודה שלנו היא דווקא בכך שנקבל ראיה חדשה באמונה מעל הדעת. לכן בהתחלה איננו מזהים את הרוחניות, כדי שאחר כך נוכל לראות אותה באור ההשפעה. לא ניתן לראות את הרוחניות ברצון לקבל.

אף אחד לא צמצם את הרוחניות והסתיר אותה מאחורי קיר, אנו בעצמנו מצמצמים אותה על ידי הרצון לקבל שלנו! לכן, כשאנחנו מתעלים מעל הרצון לקבל שלנו, אנחנו מתחילים לראות את הרוחניות. כאילו היא ניצבת לפני מחיצה, ואם נתעלה מעליה, נוכל להציץ ולראות מה יש מעברה השני.

כך ניתן לדמיין לעצמנו מהו מבט באמונה מעל הדעת. כל עוד אני נמצא "בתוך הדעת" מתחת למחיצה, אינני מסוגל לראות את המציאות הרוחנית. הרי יש לי כלים שונים ועליי לרכוש תפיסה בכלים דהשפעה.

כאשר מאיר עליי האור החוזר, הוא מגלה לי מציאות רוחנית שאני מסוגל לראות באור הזה. לכן זה טבעי שטעיתי ושגיתי לפני שראיתי את הרוחניות. איך אפשר היה לא לטעות?!

ומדוע בכל זאת הן נקראות שגגות? – משום שבזכותן תיקנתי את עצמי, כל פעם אני גיליתי את הטעויות שלי ותיקנתי אותן. כך הגעתי לדרגת "תשובה מיראה", בניתי את המסך שלי בכוונה להשפיע על מנת להשפיע.

למדתי דווקא משגגות, הרי בלתי אפשרי לתקן משהו עד שלא מגלים את כל הרוע של הרצון האגואיסטי שלי. זה נקרא לגלות שגגה, על ידי תיקון מסוים במידה של העבירה המתגלה – אני עושה מצווה.

לכן, כשמסיימים את התשובה מיראה, האדם מתקן את כל שגגותיו. רק בזכותן ובעזרתן הוא הגיע להשפיע בכוונה על מנת להשפיע. כל השגגות היו כתוצאה מההסתר.

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "הקדמה לתלמוד עשר הספירות", 13.6.2010

הודעות קודמות בנושא:
בפותחי את הדלת אל החופש
ויעיד עליו יודע תעלומות
אל תפחדו מטעויות