טיפות של מזל

שאלה: כבר ברור לנו לחלוטין, שמאחורי הרצון הרוחני של החבר עומד הבורא. אבל המחשבה תמיד בורחת לאיזשהו כיוון צדדי. אתה חושב: "אני נותן ונותן, מתי יהיה לי משהו מזה?", מצד שני, המשחק מכור, וכל המצבים מסודרים מראש: הוציאו את משה מהנהר, נחשון קפץ למים, ממגדל בבל הוציאו את האבן האחרונה …

מתברר, שיש איזשהו "מנוף" שמאפשר להתאים את עצמינו למצב. אתה פעם אמרת שאפשר ללמוד במשך שנים ולהתאמץ להתחבר, אבל לכל דבר יש מזל. מהו "מזל" ברוחניות ואיך להשיג אותו?

תשובה: מזל בא לאדם בתנאי שהוא מוכן להשתתף ב"משחק". זה כמו שאני הולך לקזינו, ושם על אפס, על האדום … אני לא מתייאש, מאמין במזל ומתעקש באמת: מזל חייב לבוא. אני מערב את השותפים שלי, את החברים ואת המורה שלי, שיכוון אותנו ביתר דיוק. אנחנו חייבים לערב את המקובלים החכמים שהביאו אותנו לדרך הזאת. הם בעצמם כבר מנהלים את המשחק בצורה טובה, נכונה, נבונה ויעילה. ובנוסף, אנחנו מערבים את הבורא: אם אנחנו עושים את הכול נכון, אז אנחנו יכולים לקבל את עזרתו ולהשיג ממנו "סימן של מזל טוב". רק בדרך הזאת ניתן להגיע אליו.

המזל שלנו הוא כבר בכך שנבחרנו לתפקיד מיוחד – להוביל את העולם לתיקון. אם אנחנו מקבלים את ה"קלף" הזה ומוכנים לשחק עליו, כבר יש לנו משהו ביד. מצד שני, אנחנו חייבים גם לקחת את ה"קלף" השני – את הקבוצה ואת המורה, שאיתם ביחד אנחנו מסדרים את כללי המשחק.

ואם אנחנו מארגנים את הכול בצורה נכונה, אז יש לנו עם מי לשחק, עם הכוח העליון, עם הבורא. ואז מגיע המזל: האור העליון "נוזל" עלינו בטיפות. הוא לא זורם, אלא נוזל, ואף על פי שהטיפות הללו יורדות לסירוגין, בסוף הן מתקנות ומחברות אותנו, מעצבות אותנו בצורה כזאת שהבורא יתגלה בינינו.

זה נקרא "מזל". להיות ברי מזל, זה אומר להיות מוכנים לעבוד, לקבל טיפות של האור ולא להתייאש בהפסקות ביניהן, להיות במצב שלילי וחיובי, בחושך ובאור, ולתקן את עצמינו בצורה כזאת שהטפטוף של ה"מזל" יהפוך לזרם חזק.

כאן הכול תלוי ברצונות, ב"כלים" שלנו. "מזל" מגיע לאדם אם הוא מוכן לקבל את הטיפות הללו ללא תלונות ולהמשיך בדרך, עד שההפסקות ביניהן לא יהפכו ל"מים אדירים". לא כל אחד מסוגל לעמוד בזה. מי שמסוגל, יש לו "מזל"…

שאלה: במילים אחרות, לא כל אחד יכול לבטל את עצמו?

תשובה: אכן, לא כל אחד. כפי שכתוב, "אלף נכנסים לחדר, ואחד יוצא להוראה". כמובן, לא מדובר באדם אחד מאלף. באופן כללי, להגיע לשיטה, זה כבר צעד גדול קדימה. לדברי בעל הסולם, גם אם אנשים באים במגע עם השיטה אפילו פעם אחת, התגמול שלהם הוא גדול מאוד, והם מתרוממים ונבדלים מהאנושות כולה.

ובכל זאת, רבים נופלים בדרך. במה זה תלוי? באותו "המזל..".

שאלה: אבל כל מה שנמצא בי נוצר על ידי הבורא. איפה נקודת המפנה, שמי שעובד זה לא הוא, אלא אני?

תשובה: נקודת המפנה, היא בכך שהאדם צריך לעבור מהיחס שלו לבורא וללימוד, מעצמו לחבריו. זו הנקודה. אם הוא מסוגל לכופף את עצמו, ולא להישבר, אם הוא מוכן להתעקש ולא לעזוב את הדרך תוך כדי הגילוי של השנאה האמיתית, אז הוא מגיע לשינויים גדולים.

בדרך כלל, אנשים נשברים בנקודה הזו: הם מוכנים לכל דבר, חוץ מלבטל את עצמם מול החברים. מתחילים חשבונות, תירוצים: משפחה, ילדים, חיי היומיום, גאווה רוחנית… בקיצור, יש הרבה בעיות, אבל הבדיקה היא דווקא בזה, והבורא לא יכול לעזור כאן.

כך או אחרת, התוצאה אינה ידועה מראש, לא נרשמה מראש בגורלו של האדם. האם הוא יהיה מסוגל לשבור את עצמו? לשם כך צריך לעבוד, להתבטל לחלוטין מול המורה והקבוצה. דווקא כאן צריך "מזל"…

מתוך שיחה בסעודה, פסח, 27.03.2013

ידיעות קודמות בנושא:
עשה לעצמך מזל טוב
נהר המשקה את נשמותינו
הכול תלוי במזל

One comment

  1. אבי בן חיים ביטון

    אם כן, האם למזל יש משמעות בכלל ביהדות האם זה לא מבטל את ההשגחה העליונה?
    במזל' אני מתכוון למה שקורה ' ובאותה מידה גם יכול שלא לקרות' בין אם טוב בין אם רע/
    מעניין

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest