דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / חנוכה – חג האור שבתוכי

חנוכה – חג האור שבתוכי

laitman_2009-07-30_1973_us_70.jpg

אם האדם מארגן בתוכו בצורה נכונה את שלושת התכונות הפנימיות: "נר", "שמן" ו "פתילה", הוא מגיע למצב שנקרא "חנוכה" (מהמילה ,חנו – כה, "חנו כאן"), כלומר לפסק זמן קצר באמצע הדרך.

ה"שמן" זה החומר שלנו, הרצון ליהנות, התוכן של הכלי. הוא אינו מסוגל להידלק מהאור שאותו אנו מושכים מבחוץ, אלא רק בעזרת הפתילה.

הפתילה צריכה להיות שקועה בתוך השמן, וגם לבלוט מעליו – וזה מסמל את המסך, שאותו אנו בונים מחוץ לרצון האגואיסטי (מחוץ לשמן).

אותו חלק הרצון האגואיסטי שאותו אנחנו מסוגלים להכליל בתוך המסך, כלומר השמן שנספג בפתילה – רק הוא יכול להאיר, להיות במגע עם האור העליון.

אבל זה רק בתנאי שהשמן אינו חודר סתם לתוך הפתילה, אלא מתעלה מעל לדרגת השמן, האגואיזם, לקראת הבינה, לקראת האור, לקראת ההשפעה! ורק אז הוא יכול להאיר!

האור יוצא מהחלק העליון של הפתילה, מהמקום שבו הוא בולט החוצה ומאבד את הקשר עם השמן, עם האגואיזם.

האור חוזר, האש, העולה ממטה למעלה, משיג את הכתר בעשר ספירות דאור חוזר, ושם כמעט מתנתק הקשר בין האור החוזר וכוח הרצון לקבל, האגואיזם, שממנו בא כוח הבעירה.

השמן עולה למעלה במעלה הפתילה, ורק שם משיג את המגע, את השתוות התכונות בין השמן שבפתילה והאור.

דווקא יחד הם יכולים להאיר. האור אינו יכול להתגלות, עד שהוא לא מתחבר עם הפתילה והשמן שבתוכה.

אם נדמיין לעצמנו נר דולק, נוכל להבין את העבודה הפנימית של האדם: מה אנחנו צריכים לעשות כדי שהנשמה שלנו תדמה לאור, לבורא.

הרצון אינו נעלם, אבל הוא כולו חייב להתחבר למסך, לפתילה. ממנו אנחנו בונים את הקו האמצעי שלנו – במידה שבה אנו מסוגלים להכניס את השמן, את הרצון, לתוך הפתילה.

רק חלק קטן מהרצון יכול להיכלל בתוך המסך. הפתילה מסמלת את אותו עמוד השדרה, החוט הדק, שעל ידו נמדד היחס של הרצון שלנו כלפי האור.

המסך, הקו האמצעי נבנה משני הכוחות האלה: השמן והפתילה, שמאל וימין. קו ימין – זו השפעה, אור, וקו שמאל – קבלה, שמן.

הקו האמצעי, שאותו אנו יוצרים משתי התכונות העליונות של קבלה והשפעה, נקרא הנשמה.

מתוך שיעור על איגרת של הרב"ש, 13.12.2009

ראה מאמרים נוספים בנושא :
שיחה על "חנוכה"
חנוכה שמח!

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest