חכמת הקבלה, מחקר מדעי על בסיס ניסיוני

בעל הסולם מדבר על חכמת הקבלה כעל "מחקר מדעי על בסיס ניסיוני" (מאמר "השלום"), כי זה נכון, זה באמת כך. לחכמת הקבלה ישנה אותה גישה כמו כל מדע שבעולם הזה. מה ששונה זה הנושא שאותו אני חוקר וגם הכלים הם אחרים, אבל הכללים והעקרונות הם זהים, והעיקר שבהם הוא: "אין לדיין אלא מה שעיניו רואות".

מישהו יכול לבוא ולשכנע אותי, שאדום, זה שחור. אבל אני רואה שזה אדום, ולכן כותב במחקר שלי שזה אדום. זאת אומרת, שאני מאמין רק למה שאני רואה. חוקר אחד אומר דבר אחד, השני אחרת, ובסופו של דבר זה מתחבר לאיזו דעה שמקובלת על כולם. בעיקרון, כל מדע מתבסס על נתונים סטטיסטיים. גישה כזאת מעידה על מסקנות בסיס ניסיוני שמאפשרות לקבץ את כל הנתונים ולעשות איזה כלל.

אבל בחכמת הקבלה אין שיטות סטטיסטיות, כאשר מדען אחד עושה הרבה ניסויים ובסוף מחליט, שזאת כנראה התוצאה. אם למקובל מתגלים איזה שהם נתונים, אז זה כבר הנתון המוחלט, התואמים לכלים ולדרגה שלו.

למרות שבכלים ובדרגה הבאים זה יתגלה כטעות ותתגלה האמת. ובכלי ובדרגה הבאים זה יתגלה כטעות והבא כאמת. וכך זה קורה כל פעם בזמן מעבר ממדרגה למדרגה.

לכן אין אמת אבסולוטית, אלא מה שאתה חוקר עכשיו, אתה מחפש את הבורא כאבסולוט, עד שהוא יתגלה.

שאלה: אתה אומר, שחכמת הקבלה מבוססת על ניסיון עצמי, אז מה זה אומר שיש "אמונת חכמים" בהשגה שלהם?

תשובתי: אבל כך זה מקובל בכל מדע רגיל. אם אתה תלמיד של מדען גדול, אז גם אותך מכבדים. אתה כבר שייך לבית הספר שלו. כלומר ברור, מי אתה, כלומר מי "פירמט" אותך, מי עשה ממך מדען. זה נקרא מורה.

ובחכמת הקבלה זה עוד יותר חשוב, כי התלמיד מקבל דרך המורה את כל האור, את כל ההזנה מלמעלה למטה וכך זה נמשך תמיד.

מתוך שיעור על "הקדמה לתלמוד עשר הספירות", 27.08.2014

ידיעות קודמות בנושא:
מדע של העולם העליון
חכמת הקבלה ושאר המדעים
הנושא לחכמת הקבלה