חיים למען העתיד

שאלה: כשתקופה מסוימת מגיעה לסיומה ותקופה חדשה מתחילה, תמיד מתעוררות ציפיות ותקוות על העתיד. מה השורש לציפיות שיש לנו על העתיד?

תשובתי: יש לנו ציפיות כי אנחנו מרגישים את העבר, ההווה והעתיד. העבר וההווה שבהם אנחנו קיימים כבר ידועים לנו, אבל העתיד נמצא לפנינו וקשור לתוכניות שלנו. לכן ציפיות הן חלק גדול מאוד מחיינו, הייתי אומר שהן עיקר החיים, יש ציפיות לתקופה הקרובה ויש ציפיות לטווח הארוך, אבל בלי ציפיות אנחנו לא יודעים להתקיים. הייתי אומר שמה שמבדיל בין בני האדם לעולם החי זו הרגשת העתיד, ואנחנו חיים למען העתיד ולכן הוא חשוב לנו.

שאלה: יש אנשים שמעדיפים שלא יהיו להם ציפיות כדי לא להתאכזב. האם תמיד צריכות להיות לנו ציפיות בחיים?

תשובתי: אנחנו לא יכולים להתנתק מהעתיד, אנחנו לא מסוגלים. בכל תנועה אנחנו חושבים על העתיד, כי כל התנועה שלנו, כל החיים שלנו, הם למען העתיד. בדרגת הדומם כמעט ולא קיימת ציפייה, בצומח יש קצת יותר, בחי עוד יותר. אבל בדרגת המדבר, דרגת האדם, שיש לו שכל, רגש והרגשת זמן, אנחנו חיים רק למען הרגע הבא.

מתוך התוכנית "העולם", 5.1.2023