קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: פרפר בין יום התיישב על צמח רב-שנתי והתחיל להתפעל מכל מה שראה, מהשמש הכול כך יפה, מהטל, השדות, השמיים, האוויר. "זה בסדר פרפר", אמר הצמח, "מחר כבר תתרגל לכל זה", "לא יהיה לי מחר", ענה הפרפר, ועצם את עיניו לתמיד. הצמח הרב-שנתי חשב פתאום שבמשך אלף שנים הוא לא ראה את מה שהפרפר הזה ראה ביום אחד בחייו.
מה אנחנו שחיים כל כך הרבה זמן לא רואים?
תשובתי: אנחנו לא רואים את העיקר, את ההתחלה ואת הסוף.
שאלה: את ההתחלה אנחנו רואים בילד שנולד, לא כך?
תשובתי: זה הוא נולד, אבל אנחנו לא רואים כשאנחנו נולדים, ואותו הדבר כשאנחנו מתים. אנחנו לא רואים.
שאלה: ואם היינו רואים הכול?
תשובתי: זה היה כבר מעגל שלם. בכללות אני לא נוטה להתפעל מההתחלה ומהסוף החיים, וגם לא מהחיים עצמם.
שאלה: צמח רב-שנתי שחי אלף שנים לא ראה את מה שאותו פרפר ראה ביום אחד. זה בגלל שהפרפר ראה את המעבר מהחיים למוות?
תשובתי: כן. אם היינו חיים יום אחד זה היה מסביר לנו המון, בשביל מה אתה נולד, בשביל מה אתה מת ומה הדרך הנכונה להתייחס לאירועים האלה. אם היה לך רק יום אחד, אז תדע שכולך נמצא ביום הזה, היית נאחז בו ומנסה לשתות את כל מה שיש בו.
