השפה העברית התפתחה לצורך רישום מצבים רוחניים, קשר לזולת ודרכו לא-לוהים. (הרב ד"ר מיכאל לייטמן בשיחה עם אורן לוי וניצה מזוז)
תוכנית הטלוויזיה "חיים חדשים" בנושא "חכמת הקבלה: ייחודיותה של השפה העברית".
תקציר השיחה:
השפה העברית התפתחה לצורך רישום מצבים רוחניים, קשר לזולת ודרכו לא-לוהים.
נושאים מרכזיים בתוכנית:
- מספר האותיות, צורתן, הקשר בין האותיות למילים, כל אלו נקבעו לפי חוקים רוחניים.
- הרצון ההתחלתי מסומן כנקודה. מלבדו יש קו, שהוא התפשטות אור ממעלה למטה או לצדדים.
- האותיות מחולקות לחמש קבוצות כנגד חמישה סוגי אורות, כלומר מילויים של הכלים הרוחניים.
- יש הבדל בין השפה הכתובה לשפה המדוברת. השפה הכתובה כוללת טעמים, נקודות, תגין ואותיות.
- הנברא הוא נקודת רצון שחורה, אגואיסטית, שמצויה בתוך א-לוהים, כוח האהבה והנתינה.
- התקשרויות בין בני אדם נועדו להביאם להרגשת הא-לוהים, מתוך רכישת תכונותיו. כשאנו מגלים את חוקי ההתקשרות הזו בינינו ורושמים אותם, נוצרת שפת הקודש.
- יש למקובלים ספרים שבהן יש צירופי אותיות מיוחדים, אלו נוסחאות המבטאות קשר לזולת ולבורא.
- באלפיים שנות הגלות לא דיברו בשפה העברית, כי זו שפה המיועדת להסביר קשרים רוחניים.
- בשפת הקודש אמורים לדבר על "ואהבת לרעך כמוך", ועל קשר לכוח האהבה והנתינה הכללי.
- אם נחזור לקשר נכון של אהבה ומתוכו נגלה את הבורא, אז תיפתח לנו פנימיות השפה.
- התנ"ך מלא בסיפורים על התקשרויות שליליות ושנאה, משום שכל דבר מתברר מתוך היפוכו.
- פנימיות השפה: האותיות הן כלים ומה שממלא אותן הוא האור, נוכחות הא-לוהות.
תוכניות קודמות:
חיים חדשים 1030 – שפת האדם
חיים חדשים 1029 – מאמר "השלום בעולם", חוק ההתפתחות
חיים חדשים 1028 – מאמר "השלום בעולם", השלמה בין ניגודים