חיים, זה תנועה

שאלה: מה זה אומר, לגמור את העבודה שלי ולצאת מרשות ה"קליפות"?

תשובתי: זה אומר, ששום כוונות על מנת לקבל אינן שולטות יותר על האדם. כך אתה גומר את השלב הראשון של העבודה שלך ונכנס לשלב הבא: עבודה בשני המישורים – קבלה והשפעה, או בשני קווים.

פעם אתה נופל ופעם אתה עולה, אבל כבר יש לך שתי רמות שביניהן אתה נע, פעם נופל לטומאה ופעם לקדושה. להחזיק ב"קו אמצעי", זה אומר לעבוד גם עם "קו ימין" וגם עם "קו שמאל".

אתה לא מוחק שום רצונות. ללא כלים דקבלה אי אפשר לעלות בסולם הרוחני. הסולם בנוי מהרצון לקבל, שיותר ויותר מתגלה ונפתח לך, ואתה כל פעם מכסה אותו בכוונה על מנת להשפיע.

אתה עושה מאמץ, ולאיזה רגע מרגיש את עצמך בהשפעה, ואחר כך שוב נופל לקבלה. אחרת אי אפשר להתקדם. דווקא על ידי שינויים כאלה בתוכך, אתה מבין שאתה נמצא בהשפעה.

העולם הרוחני זה לא מצב קבוע, אלא להיפך, שינויים שמתרחשים בתדירות עצומה. אתה כל הזמן מתנדנד: ימין שמאל, ימין שמאל, ומזה נוצר "הקו האמצעי" שלך.

אם המצבים שלך אינם משתנים, אז אתה מת, אתה לא קיים. זה כמו שאי אפשר לעצור קרן של אור או את התנועה בכלל, את החיים. ברגע שאתה עוצר אותם, הם נעלמים. וזה לא מוות, אלא פשוט הפסקת הקיום.

כל הבריאה היא כדי להתקיים, ומכל שכן להידמות לבורא, היא חייבת כל הזמן לשנות את המצבים שלה. אי אפשר לעצור לא אלקטרון, לא אטום, כי הם צריכים כל הזמן להימצא כביכול בשני מצבים בו זמנית.

ובעצם, זה מצב אחד. ככל שאנחנו חוקרים יותר לעומק את החומר, אנחנו מתחילים להבין שזה לא חלקיקים, אלא עננים, שדות כוח. אין שום דבר מוגדר: לא מינוס ולא פלוס. כך הם מתגלים כלפי החושים שלנו, אבל באמת, זה משהו שנע במהירות אין סופית בין זה לזה.

הרצון לקבל אינו יכול להתקיים בפני עצמו. הוא קיים רק בזכות זה שכל הזמן הוא נמצא בשינויים ובינו לבין הרצון להשפיע נוצר משהו אמצעי. הוא קיים באמצע, ולכן צריך כל הזמן לנוע במהירות אין סופית. חיים, זה תנועה.

שלושת המצבים קיימים בו זמנית. אתה יכול להסכים עם זה או לא, אבל זוהי המציאות. הפיזיקאים מתחילים היום לגלות את זה, אף על פי שלא יודעים מדוע זה קורה כך.

מתוך שיעור על מאמרו של הרב"ש, 28.04.2014

ידיעות קודמות בנושא:
אסור לדרוך במקום
דרך חלקה בלי עליות וירידות
רעב זו הרגשה נפלאה, כאשר השולחן כבר ערוך