קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: במאמרו "השלום בעולם" בעל הסולם מתייחס לסוגית הייחודיות וכותב, "והנה, חוק היחידיות האמור, שבטבע כל אדם, לא יגונה ולא ישובח. כי הוא מציאות טבעית, ויש לו זכות קיום, כמו כל פרטי המציאות, ואין שום תקווה לבערו מן העולם, או אפילו לטשטש צורתו במקצת, כמו שאין תקווה לבער את כל מין האדם מהארץ. ולפיכך לא נשקר כלל, אם נאמר על החוק הזה, שהוא: "האמת המוחלט". ומאחר שכן הוא בלי ספק, איך נוכל כלל לנסות אפילו להניח הדעת של היחיד, בזה שנבטיח לו להשוותו, במידה השווה יחד עם כל בני הציבור, שאין לך דבר רחוק מהטבע האנושי יותר מזה. בשעה שכל מגמת היחיד הוא להגביה למעלה, מעל כל בני הציבור כולו".
האם רעיון השוויון בא כנגד הטבע שלנו?
תשובתי: כן ודאי. לכן אנחנו מדברים על כך שלהיות בשוויון בינינו זה נגד הטבע, וזו הבעיה כי זהו רעיון בעייתי. כשאנחנו רואים את התפתחות האנושות, שמדור לדור מקבלת עוד ועוד הזדמנויות לקבוע את הרצונות האגואיסטים שלה, אז אין לנו ברירה. אנחנו חייבים בסופו של דבר להגיע למצב שאין לנו מנוס, אלא לקבוע שוויון כחוק עליון. ומול החוק הזה כולם צריכים להתכופף ולשמור עליו.
שאלה: האם זה אומר שכל המאבק לשוויון, לפחות כמו שהוא נתפס כיום, לא יספיק לקידום האנושות?
תשובתי: לא, מה שיש לנו היום לא מספיק. כי באמת כולם, אפילו אלה שמקבלים את חוקי השוויון, עושים זאת לא מתוך רצון, אלא בלית ברירה בגלל לחץ חברתי וחוקי המדינה וכן הלאה. עלינו לחנך את האדם כך שכל אחד ואחד ירצה לקיים את חוק השוויון מתוך הבנה פנימית עמוקה שהיחס לאחר צריך להיות שווה לכולם. גדול, קטן, זקן, צעיר, גבר, אישה, לא חשוב מה ההבדל שיש בינינו, כולנו צריכים להתייחס לכולם בצורה שווה.
