חופש מדומה ואמיתי, חלק ד' – עבדים של האגו

שאלה: האם בעלייה מעל האגו ישנו היגיון עבור האדם הפשוט?

תשובתי: למה הכוונה אדם פשוט או אדם לא פשוט? היום אדם פשוט מפותח פי אלף פעם יותר, מאשר חכם לפני אלפיים שנה. לכן המושג "פשוט" הוא יחסי. בכל מקרה, כולנו נצטרך להגיע למצב שבהכרח נתעלה מעל לאגו שמחזיק אותנו בעולמו הקטנטן, כך שמחייב אותנו לחשוב רק על עצמנו ומגביל אותנו באפשרויות שלנו.

האגו מוליך אותנו אל המשבר, מתוך ההתפתחות שלו, שקורית כל הזמן. היום כבר מיליונים של בני אדם, במיוחד במדינות המפותחות, מרגישים אותו בחברה ובייצור. ואם במדינות פחות מפותחות זה עדיין לא מורגש, אז זה רק עניין זמני, מאחר והתפשטות הדדית באנושות מתרחשת מהר מאוד. בסופו של דבר כולם ירגישו, כולל האנשים הפשוטים ביותר.

הם יבינו, שלהתקיים במסגרות של הטבע האגואיסטי הנוכחי, זה אומר להיות עבד של הנחיות שנכפות עליך, של כל מיני מגמות, אופנות וכולי. הם יתחילו להרגיש, שהרגשה של אי החופש תלויה בגדילת האגו שלהם. כי במידת ההתפתחות הוא בעצמו מגלה את עצמו, בזה שמראה, עד כמה הוא מוגבל ורק נושא עבדות לאדם.

בעל הסולם השווה את היציאה מהאגו לתולעת שחיה בתוך צנון. היא מרגישה עד כמה העולם שלה הוא מר וחשוך, וכשהיא זוחלת החוצה, היא פתאום רואה עולם נוצץ אחר לחלוטין. אבל מה הניע אותה לזחול החוצה מתוך הצנון? האגו המתפתח, המתפקד כקברן של עצמו. כלומר, "הצנון המר" הם אותם יסורים שדוחפים אותנו החוצה, מתוך העולם הסגור שלנו. אנחנו כבר לא יכולים להישאר כאן ובכל מקרה כך או אחרת נצא מתוכו, מפני שיש תוכנית של הטבע, והמצב הסופי שלנו קיים מלכתחילה רק כדי שנגלה את עצמנו בתוכו. זה תלוי בדחפים הפנימיים של התפתחות הרצון שלנו, בקשרים שלנו בינינו.

המשך יבוא…

מתוך תוכנית הטלוויזיה "הדור האחרון" מס' 8, 11.6.2015