קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: על מדף ספרים עמדו שני ספרים, אחד בכריכה מהודרת ויקרה, השני בכריכה זולה ובלויה. הבעלים קרא את הספר היקר והמהודר ואמר "לא שכל ולא לב". קרא את הספר בכריכה הזולה, פרץ בבכי ואמר, מעולם לא קראתי דבר מועיל יותר לנשמה, ובכל זאת השאיר את שני הספרים על המדף, אחד לנשמה והשני המהודר לאורחים. למה? הרי הוא מצא את האמת, למה בצורה גסה להגיד שהוא חושב כל כך רע על אחרים שישאיר בשבילם את שניהם?
תשובתי: לא, הוא לא חושב רע על אחרים. אלא שאין לו זכות לקחת מהם את חופש הבחירה.
שאלה: לא לכפות עליהם משהו?
תשובתי: כן. וגם כי רק כשיש לך שני צדדים של אותו מטבע, אתה יכול להראות לאדם את הדרכים ולאן הן מובילות אותו. לכן צריך להשאיר את שני הספרים.
שאלה: אז קרה כאן דבר טוב. פנימית הוא מצא את האמת, והוא משאיר להם את הבחירה כדי שגם הם יתקרבו?
תשובתי: כן.
