חג עצי הפרי

 שאלה: היום חל החג היהודי "ט"ו בשבט". מהי המשמעות הרוחנית שלו מנקודת מבטה של חכמת הקבלה?

תשובתי: חכמת הקבלה עוסקת בהתפתחות האדם עד לדרגתו של הכוח העליון ביותר של הטבע. בינתיים, הכוח הזה נסתר מאיתנו, אבל במידת גדילתנו, אנחנו יכולים לגלותו. הסמל הטוב ביותר של הגדילה, זה העץ.
לכן, בחמישה עשר לחודש שבט ("ט"ו בשבט"), לפי הלוח השנה העברי, נחגג "ראש השנה לאילנות". בזמן הזה העצים מתחילים לצמוח ולפרוח מחדש, כלומר, הטבע מסתובב מקמילת הסתיו אל הקיץ, מתחיל להיפתח ולפרוח.
ביום הזה, על אדמת ישראל מתרחש סיבוב לצמיחה חדשה, ולכן אנחנו חוגגים אותה. החג הזה קשור לפירות, עם כל מתנות הארץ ובעיקר של העצים. כלומר, לא עם מה שמייצרת האדמה עצמה, לא עם הירקות, אלא עם כל מיני סוגי פירות. אנשים שותים יין ואוכלים יחד איתו פירות.
החג הזה מסמל את גדילתו של האדם, מפני שהאדם נקרא "עץ השדה". בתורה נאמר, שהאדם בחייו, זה כמו עץ בגן. ולכן צריך להשגיח עליו, לטפל בו, אם אנחנו רוצים שהוא יניב פירות, ולא יגדל כמו עץ בר.
כאן מודגש, כי חג "ט"ו בשבט", זה לא סתם חג של העצים, אלא של עצים תרבותיים, הנושאים פירות, כלומר כאלה שמשגיחים עליהם, מצפים מהם לפירות, כמו מאדם שמתפתח רוחנית. במקרה כזה, צריך לטפל בעץ: לעדור מסביבו, להשקות אותו, לחטא באדים את הפירות, לכסות אותם מפני הקור, לגזום את העלים והענפים. סופרים 39 (ל"ט) מלאכות שמתבצעות על העצים. והן כולן מהוות דימוי לעבודה הרוחנית שאותה האדם צריך לבצע על עצמו, בתוכו. אז הוא יגדל ויניב נכון את הפירות.
חג "ט"ו בשבט" מזכיר לנו, שלא נשכח שאנחנו מהווים עץ פרי שחייב לתת פירות טובים ומתוקים. ואנחנו צריכים לחשוב על זה ולטפל בעצמנו בצורה נכונה.
שאלה: ומה זה "פרי"?
תשובתי: "פרי", זה מה שהאדם שבנו, שגדל בצורה כזאת, כבר יכול לקטוף מהעץ, לברך עליו ולאכול. הפרי מאחד ומשלב בתוכו את העבודה המשותפת של הבורא והאדם. האדם טיפל בעץ, נתן יגיעה בכל דרך אפשרית, והבורא נתן לשם כך את האור, את כל המינראלים של האדמה, ובסופו של דבר, הם קיבלו פרי.
כל עבודתו של האדם הסתכמה בכך, שעכשיו הוא יכול לאכול את הפירות הללו בעל מנת להשפיע, למען הבורא.
אני מברך את כולם בחג "ט"ו בשבט" שמח, ומאחל לכולם לגדול להיות עץ טוב!
מתוך תוכנית לקראת חג ט"ו בשבט, 4.2.2015