חג הניצחון של הכוונה

הרב"ש, מאמר לפורים: "לכן לעתיד לבוא כל המועדים יתבטלו חוץ ממגלת אסתר. והטעם הוא, כי לעולם לא היה נס גדול כזה, לא בשבתות, ולא ביו"ט, להתקיים הארה זו, אף אחר הסתלקות המוחין מן הנקבה, אלא בימי פורים בלבד, ובבחינה זו יש יתרון גדול אל הפורים על כל שאר הימים, אפילו בשבתות ויו"ט.
ובפירוש "אור פנימי" שם מפרש, כי לפני גמר התיקון אי אפשר לתקן כל אלו הניצוצין והכלים שנשברו, אלא רק הרפ"ח ניצוצין מן הש"ך ניצוצין יכולים לברר, שיכנס להקדושה. וגם זה יתברר לאט לאט. ונשאר ל"ב ניצוצין מכללות הניצוצין, שאסור לברר אותם.
וזה נקרא בשם "לב האבן". ורק שע"י הברור של הרפ"ח ניצוצין, שיתבררו לגמרי, אז יתוקן מאליו גם לב האבן, בסוד "והסירותי את לב האבן מבשרכם, ואתן לכם לב בשר ואז יבולע המות לנצח, שכל הרע יתוקן לטוב, ואז חשיכה כאורה יאיר".
והיות שאלו האורות של פורים הם בבחינת גמר התיקון, שרק ע"י הנס היו מאירים, אז ומשום זה, כל המועדות בטלים חוץ מפורים, שהם שייכים לבחינת גמר התיקון. ואז, שכל הרע יתוקן, ממילא אין הבדל בין "ארור המן לברוך מרדכי", וגם המן יתוקן לטוב".

"המן" הוא האגו שמתגלה כאשר אנחנו עולים מהגלות ומגיעים לדרגה שנקראת "להשפיע על מנת להשפיע", שמאפיינת את "מרדכי" הצדיק. צדיק, מסמל את תכונת ה"בינה" ("חפץ חסד"). וממנה אנחנו עולים עוד יותר למעלה ומוחקים לגמרי את זכר "עמלק", כשאנחנו מגיעים לדרגה של "לקבל על מנת להשפיע". זאת כבר המדרגה הבאה.

כאשר מתגלה באדם ה"מרדכי" שלו, ה"להשפיע על מנת להשפיע", ה"נקודה שבלב", הוא מתחיל להילחם עם הרצון לקבל שנמצא בתוכו. "המן" הוא הנכד של עמלק, כלומר, הוא נמצא במרחק של שתי מדרגות ממנו. כאשר "המן" מיתקן על ידי "מרדכי", הוא מתקרב ל"עמלק" בדרגה אחת והופך להיות הבן שלו.

"המן" ו"עמלק", הם כל הכוחות האגואיסטיים, הקליפות. "המן" מתגלה בתחילת הדרך שלנו ואותו אנחנו צריכים להביא לתיקון של "להשפיע על מנת להשפיע", שנקרא "מרדכי". בכך אנחנו עולים בדרגה אחת למעלה, לדרגת הבן. ולאחר מכן אנחנו מגיעים עד ל"עמלק" עצמו, שהוא הקליפה שעומדת מול "לקבל על מנת להשפיע". זה תואם לעץ הדעת טוב ורע.

"עמלק" מסמל את הכוונה האגואיסטית על מנת לקבל, את כל הרצון לקבל הגדול עם הכוונה לעצמו, שאותו האדם מגלה ומתקן בהדרגה. "המן" הוא אותו החלק של "עמלק" שמתגלה בכניסה לרוחניות, לתכונת ה"בינה". ואחר כך מתגלים עוד הרבה רשעים אחרים שמתוארים בתורה, וכולם מזרע עמלק. רק את זרע עמלק אנחנו צריכים להשמיד, כמו שנאמר "תמחה את זכר עמלק", כי זוהי כוונה אגואיסטית, על מנת לקבל.

ודאי שלא מדובר כאן על בני אדם או פעולות, אלא רק על הכוונות.

מתוך שיעור על מאמרו של רב"ש, 08.03.2012

ידיעות קודמת בנושא:
המן ומשפחתו
והעיר שושן נבוכה
מלכודות שהציב לנו האגו