זרעי הגלות – חלק ח'

ספר הזוהר, זו שיטה להתעלות הנשמה

שאלה: רשב"י, מחבר ספר הזוהר, חי בתקופת האימפריה הרומית. בהיותו מתנגד מושבע של הרומאים, הוא נאלץ להסתתר שתים עשרה שנים במערה בפקיעין ביחד עם בנו. כעבור שתים עשרה שנים הם יצאו מהמערה, אספו אליהם עוד שמונה אנשים וכתבו את ספר הזוהר. מה מיוחד בספר הזה? מדוע הוא נכתב בשפה מוצפנת? האם לא היה ניתן להסביר את נחיצות איחוד העם בצורה פשוטה יותר?

תשובתי: לא, הספר הזה עוסק באיחוד העם. זו השיטה להתעלות הנשמה, ולא מחקר מדעי אידיאולוגי על איך למשוך את העם, לקרב אותו ולהסביר לו שצריך להתאחד.

שאלה: מה הכוונה התעלות הנשמה? האם זה לא איחוד עם אחרים?

תשובתי: התעלות הנשמה מתרחשת כאשר האדם ביחד עם בני אדם אחרים הדומים לו, משתוקק לבורא, כלומר לכוח היחידי, ולכן הם מתאחדים ביניהם. כלומר ספר הזוהר אינו מיועד לחינוך העם הפשוט. הוא מתאר השגה של אלה שכבר נמצאים באיחוד.

שאלה: האם אפשר לומר, שהספר הזה הוא השיטה לתיקון האגואיזם?

תשובתי: לא. הוא מדבר על גילוי הכוח העליון על ידי האדם, בסיכומו של התיקון ההדרגתי של האגואיזם.

שאלה: למה למשל מישנה או תלמוד, מיועדים ללימוד העם, ואילו ספר הזוהר לא? מה כאן ההבדל?

תשובתי: המישנה כתובה בשפה אחרת לגמרי. היא לא מחייבת לכלום: פשוט תלמד אותה וזה הכול. ואנחנו רואים, שאנשים עד היום לומדים מישנה, אבל היא לא משנה את העם בשורשו.

שאלה: האם כוונתך שהמישנה כתובה בשפה היסטורית פשוטה, הסיפורים והמשלים שבה מובנים לאנשים?

תשובתי: זה משקף את העולם הרוחני בצורה אלגורית.

שאלה: בספר הזוהר לעומת זאת כתוב על כל מיני תופעות מופשטות, שמנותקות מחייו של אדם רגיל. מתוארים בו בשפת הקבלה ספירות, פרצופים וכולי. לכן הוא היה נסתר, ואנשים לא יכלו להבין אותו.

תשובתי: לא. ספר הזוהר צריך להיות גלוי רק כאשר האנושות באמת תהיה ראויה להשתמש בו לעלייה רוחנית.

מתוך תוכנית הטלוויזיה "ניתוח שיטתי של התפתחות עם ישראל", 08.07.2019