זמן של תיקון עמוק

שאלה: למה בעבר מקובלים לא השתמשו בסדנאות?

תשובתי: בעבר המקובלים השתמשו בשיטה אחרת. הם עבדו בעשיריות, אבל לא עבדו בצורה כל כך פעילה להשגת הקשר ביניהם, להעמקה לתוך עצמם. הקבוצות של האר"י, של רמח"ל ושאר הקבוצות שהיו כלולות מחמישה שישה אנשים, ישבו ולמדו בשקט.

הזמנים היום אחרים לחלוטין. רואים זאת לא רק ברמת המקובלים, אלא גם לפי המצב בכל העולם. מחייבים אותנו להתקרב דרך יבשות, לערוך כנסים, מפגשים, שעליהם אנחנו לא יכולנו אפילו לחשוב.

שאלה: לדבריך עכשיו השתנו הזמנים, מה המשמעות של זה ביחס לשיטה הנצחית?

תשובתי: השיטה משתנה. ה"כלי" משתנה בהדרגה, הספירה הענקית שנקראת "נשמת אדם" שאותה עלינו לתקן. ואנחנו מתקנים אותה כל הזמן על ידי התעמקות בשכבות היותר פנימיות ואגואיסטיות שלה. רואים זאת גם בעולם שלנו, האגואיזם מתגלה בעולם בצורה יותר ויותר אגרסיבית, בצורה יותר ברורה, בצורה יותר "חצופה".

שאלה: האם בהתאם לכך משתנה העיקרון של המשכת המאור המחזיר למוטב?

תשובתי: אנחנו מושכים אור גדול יותר, אור שמגלה וחושף שכבות יותר ויותר עמוקות של האגואיזם. אנחנו משתדלים לתקן את האגו, להתקשר בינינו מעליו, לארגן אותו מחדש באופן כלשהו, ובהתאם לכך מגדילים עוד יותר את הארת האור. כך זה מתרחש במעגל.

מתוך שיעור וירטואלי, 1.03.2020