זכות מכובדת לשטוף את הרצפה עבור המלך

שאלה: איך אני יכול להישמר מטעויות וסטיות מהדרך, אם אני צריך לבטל את עצמי לגמרי?

תשובתי: לבטל את עצמי, זה לא אומר למחוק את עצמי לגמרי. ביטול עצמי הוא בזה, שאף על פי שיש לי את הרצון האגואיסטי הגדול ביותר, אני מוכן לעבוד מבלי לקבל שום תמורה ברצון לקבל שלי, ללא שום פיצוי עבור האגו שלי.

יש לי גאווה, תאווה, קנאה וכולי, הייתי רוצה להיות כמו המלך! אני בא לארמון שלו ומציע את עזרתי המסורה, אני באמת מסוגל לבצע את כל העבודות שבארמון: לארגן ולסדר הכול, לתקן הכול. אין כזאת עבודה, שאותה לא הייתי מסוגל לעשות!

במקום זה אומרים לי: "יופי, מצוין! למלך יש איזו חווה הרחק מכאן, בקצה הגבול של ממלכתו. תיסע לשם ותשטוף שם את הרצפה. עד שאתה תגיע לשם, יעברו עשרים שנה. תשטוף את הרצפה ואז תחזור ותדווח לנו, וזה ייקח לך עוד עשרים שנה. כך יעברו כל החיים שלך, אבל לא נורא, לפחות אתה תעשה משהו עבור המלך. אנחנו השׂרים שלו, נותנים לך כזאת משימה. אנחנו אפילו לא נספר לו על זה, בשביל מה להכביד עליו כאלה דברים פעוטים. מספיק לך לדעת שאתה עושה את העבודה הזאת עבורו. בינתיים אין לנו משרה פנויה אחרת".

ואתה בשמחה לוקח את העבודה הזאת ומשקיע את כל החיים שלך כדי לשטוף את הרצפה באיזה מקום, שעליו המלך לא יידע אף פעם. והשׂרים שלו כבר מזמן שכחו על המשימה שניתנה לך.

הדוגמה הזאת מראה במקצת, מה זה ביטול. כלומר, אתה לא מבטל את הרצון לקבל שלך, אתה מבטל את הדרישות שלך. אנחנו לא יכולים לבטל את העביות. העביות לא מזדככת, היא רק עולה או יורדת בהתאם לתוכנית של הבורא כלפי כל אחד בנפרד וכלפי כולם יחד. אבל היא לא מזדככת, היא רק מתגלה או נסתרת.

מתוך שיעור על איגרת י"ז של בעל הסולם, 06.02.2013

ידיעות קודמות בנושא:
להתכלל בעבודה עד לביטול עצמי
כלום לעצמך, הכול לאחרים
מסירות נפש לטבע ההפוך