קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: פעם כתבת שלמילה משבר יש משמעות הפוכה, אבל איך זה מסתדר עם מימוש חכמת הקבלה? הרי אנחנו לא רואים שהמשבר בעצמו מתקן, אלא צריך, כמו שאתה כותב, לגלות את לימוד חכמת הקבלה לשם כך?
תשובתי: תראה מה כתב על כך בעל הסולם במאמר "השלום בעולם":
"ההנהגות המקולקלות, המצויים במצבי האנושיות, הן עצמן הגורמים והבוראים, את המצבים הטובים. וכל מצב טוב, אינו אלא פרי עמלו של מצב הרע, שהקדים לו. אכן, ערכי טוב ורע אלו, אינם אמורים בערך של המצב לפי עצמו, כי אם על פי המטרה הכללית. אשר כל מצב, המקרב את האנושיות להמטרה נקרא "טוב", ומרחיקם מן המטרה נקרא "רע". ורק על ערך הזה נבנה "חוק התפתחות", אשר הקלקול והרשעות, המתהווה במצב, נבחן לגורם וליוצר על המצב הטוב. באופן, אשר זמן קיומו של כל מצב ומצב, הוא רק זמן מסוים, המספיק לגידול קומתו של הרע שבתוכו, בשיעור כזה, שאין הצבור יכול עוד להימצא בו. אשר אז, מוכרחים הצבור להתקבץ עליו, ולהרוס אותו, ולהסתדר במצב יותר טוב, לתיקונו של הדור ההוא.
וכן זמן קיומו של מצב החדש, נמשך גם כן, עד שניצוצי הרשעות שבו, מתבכרות ונגמלות לשיעור כזה, שאי אפשר לסובלו. אשר אז מוכרחים להורסו, ולבנות מצב יותר נוח על מקומו. וכן הולכים המצבים, ומתבררים בזה אחר זה, מדרגה אחר מדרגה, עד שיבואו למצב מתוקן כזה, שיהיה כולו טוב, בלי שום ניצוצין רעות. והנך מוצא, אשר כל עיקרי הזרעים והגרעינים, שמתוכם צומחים ויוצאים מצבים הטובים, אינם אחרים, רק המעשים המקולקלים עצמם. דהיינו, שכל רשעה ורשעה, המתגלה ויוצא מתחת ידי הרשעים שבהדור, הנה מצטרפות יד על יד ובאות בחשבון, עד שמקבלים משקל כזה, שאין הצבור יכול עוד לעמוד בו. ואז עומדים ומהרסים אותו, ובוראים מצב הרצוי ביותר. הרי לעיניך, אשר כל רשעה בפרטיותה נעשה מותנה לכוח הדחיפה, שיתפתח על ידיה מצב הישר".
ועכשיו תשווה את זה לאותו הפוסט על המשבר.
ידיעות קודמות בנושא:
תיאוריה מערכתית של המשבר
המשבר כאמצעי להתקדמות רוחנית
לגלות את הרע, כדי להתרחק ממנו
