דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / ויהי ערב ויהי בוקר, יום אחד

ויהי ערב ויהי בוקר, יום אחד

הקדמת ספר הזוהר, מאמר "תורה ותפילה", קפ"ב: "בוא וראה, עצה לאדם, כשהוא עולה בלילה על מיטתו, צריך לקבל עליו מלכות שלמעלה, בלב שלם, ולהקדים למסור אליו פיקדון של נפשו… וכשעושה כן, שוב אין ממשלת הלילה יכולה לפגום אותו, ולהפסיקו מנועם עבודת ה'. כי אצלו כבר הערב והבוקר יום אחד. ואין הלילה, אלא חלק מהיום ממש. וע"כ, מיד הוא ניצל מכל חוליים רעים, ומכל הרוחות הרעות, שאינן שולטות עליו. כי הלילה שלו כבר יצא מרשות הס"א (הכוחות האגואיסטיים), שהרי לא יצויר לו עוד, שום דבר, חוצץ בינו ובין השכינה הקדושה (המלכות). ואין עוד כוחות הס"א והדין שולטים עליו".

אם האדם מכין את עצמו נכון, הוא מסוגל להיות קשור עם השכינה, עם גילוי הבורא, אפילו במצבים שבהם מופיע בתוכו החושך, תחת השפעתם של הכוחות שמפרידים אותו מהבורא, מהקבוצה, מחכמת הקבלה ומכל תהליך הלימוד, ההתקדמות והתיקון. הכול תלוי בהכנה. אם הוא מכין את עצמו נכון, לעולם לא יתרחש ניתוק. להיפך, בזכות ההכנה הנכונה הוא יהיה מסוגל להפוך את כל כוחות הלילה לכוחות דבקות גדולים יותר, "הלילה כיום יאיר", והוא ישיג עוד הרבה יותר באור היום שיגיע בעקבות הלילה.

מה זאת אומרת "יגיע בעקבות הלילה"? – האדם בעצמו הופך את החושך הזה ליום. הלילה אינו הופך ליום סתם כך, לפי השעון, כמו בעולם שלנו. ברוחניות התחלפות המצבים מתרחשת כתוצאה מהשינוי שחל באדם, שהופך בעצמו את החושך שבו לאור. אם הוא אינו מכין את עצמו נכון לפגישה עם החושך, החושך נשאר חושך. הוא שוכח את היום, את הבורא, ומתנתק, יורד למצב של "מוות", ניתוק מוחלט מהרוחניות, שבו כבר אינו מרגיש דבר, כפי שנאמר " למתים חופשי". ואז הוא שוב מתעורר בהדרגה, ממש כאילו הגיע בפעם הראשונה.

הירידות, החושך שמגיע לאדם, שקול כנגד ההזדמנויות שניתנו לו קודם להכין את עצמו לחושך הזה ולהפוך אותו ליום. נניח, אם דרגת עביות הרצון שאני צריך לקבל עכשיו היא "-10" ק"ג של הכבדת הלב (הרצון), נותנים לי גם את כל ההזדמנויות להיות מוכן להפוך את אותם "10-" ק"ג ל"10+", מכוחות הפירוד לכוחות הדבקות. הכול תלוי בהכנה. רק לאחר החושך בא היום.

אם אינני מכין את עצמי נכון, מגיע החושך, מתחיל הלילה, ואני הופך את הלילה הזה לנתק מלא ו"מוות". הרי החושך בשבילי זה כשאני מרגיש את כוחות הפירוד, שמפרידים אותי מתכונת ההשפעה, הבורא. לאחר מכן כבר אינני רוצה לא את תכונת ההשפעה ולא את הבורא כתכונת ההשפעה – שום דבר! אני מתחיל לחשוב רק על עצמי: מתי כבר יהיה לי טוב. ואז אני יוצא ממצב הלילה, והלילה מתחלף במוות, ולאחר מכן אפילו בדרגה נמוכה יותר, שבה בכלל אינני מרגיש דבר.

עלינו להאמין באמונה שלמה לדברי החכמים שהבורא, האור, תמיד מכין לנו את הצעדים על פי המערכת. ובצעדים הללו שקולים כל הנפילות והעליות, כוחות הפירוד והכוחות שניתנו לנו לשימוש, כך שנוכל תמיד להשתמש נכון בכוחות הפירוד על מנת להפוך אותם לכוחות הדבקות. בכך האדם צריך להאמין.

מתוך שיעור על הקדמת ספר הזוהר, 07.02.2011

ידיעות קודמות בנושא:
כשבא הבוקר…
כאשר יעלה השחר…
אור וחושך

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest