קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
ביסודו של לימוד חכמת הקבלה מונחת הסגולה, כלומר המשכת המאור המחזיר למוטב. לשם כך מיועדת התורה כולה, כלומר שיטת התיקון. ולכן נאמר: "בראתי יצר רע, בראתי תורה תבלין". לא במקרה התורה נקראת "תבלין". היא אף פעם אינה משנה את הרצון, אך "מתבלת" אותו עם כוונה ועושה אותו מוכן לשימוש. באותה הצורה מוסיפים תבלין למאכל שבלעדיו לא ניתן היה לאוכלו. קמצוץ של תבלינים פותר את כל העניין. ולכן, לא חשוב איזה טקסט נלמד, הכוונות שלנו חייבות להישאר אותן הכוונות.
המקובלים כתבו את ספריהם כשהם נמצאים בהשׂגה רוחנית. אמנם עדיין לא נכנסנו לעולם הרוחני ולכן איננו יכולים להשתמש ישירות בהדרכה שלהם בתור מדריך למציאות העליונה. בשלב הזה, בזמן הקריאה נדרשת מאיתנו תקווה, ציפייה ל"נס". שיפקחו לי את העיניים ואני אראה בעליל את מה שאני קורא עליו. זה יקרה בתנאי שההשתוקקות שלי תהיה נכונה. הכול תלוי במה שאני דורש מהלימוד, ועד כמה הציפיות שלי תואמות לכוח הטמון בספרים קבליים.
הבקשה נענית, רק אם אני מחזיק אותה על הכוונת, אם אני רוצה שהיא תגיע ותוסיף לי את תכונת ההשפעה. אז אני אתעלה מעל לאגואיזם שלי וארגיש קירבה אמיתית לנשמות האחרות, שיחד איתן אנחנו נגלה את הבורא. כוונה כזאת באמת מכוונת ליישׂום השיטה, ואז אני באמת אנצל אותה לפי היעוד שלה, וזה נקרא שאני "לומד תורה". כי הרי אני מצפה למאור המחזיר למוטב, בדומה לתרנגול שמתכונן לקדם בברכה את הזריחה.
אך אם אני מהרהר אודות רווחים אגואיסטיים, אני דומה לעטלף שכלל אינו זקוק לאור. גם בעבודה הזאת לא צריך לזלזל. היא כמובן אינה רצויה, אך בכל זאת מוליכה למטרה, רק דרך החושך, בדרך עקיפה, דרך סבך של בעיות, עד שכעבור הרבה גלגולים האדם לא ישאל את עצמו על המטרה. לכן החושך שמגיע מהתורה גם כן עוזר במשהו. בעל הסולם כתב, שלא תמיד אנחנו יכולים להתקדם בכוונות הנכונות ולפעמים אנחנו באמת דומים לעטלף.
מתוך שיעור על הקדמת ספר הזוהר, 02.12.2010
ידיעות קודמות בנושא:
שמות מהמפה הרוחנית: נסתרים אך מפתים
סגולה – גישה למערכת הרוחנית
מה הכוונה "ללמוד" תורה ו"לעסוק" בה?
