אף על פי שנראה שהסוס מוביל את הרוכב כחפצו הנבזה כביכול, אבל האמת אינו כן, אלא הרוכב מוביל את הסוס לחפצו. אך אינו מתגלה עתה ב"הוה", זולת ב"יהיה" והבן. נמצא, כי בבחינה זו הוא ג"כ חיבור, אלא "אחור באחור", ז"א שלא ברצון הלובש ושלא ברצון המלביש והבן (מתוך מאמרו של בעל הסולם "אחור וקדם צרתני").
שאלה: מה זה "הוה" ומה זה "יהיה"?
תשובתי: עד כמה שאנחנו מרגישים את ההבדל ביניהם, באותה מידה ההבדל הזה נותן לנו את הרגשת הזמן (אי סופיות). רק שזה לא זמן במובן הרגיל של המילה, אלא ההרגשה עד כמה אני רחוק מהמצב הבא שלי. לכן אנחנו אומרים שברוחניות אין זמן. הרי הרוחניות היא מידת הקשר שלי עם האור העליון. אז תחושת הזמן נעלמת. שינויים אחרים מתחילים להתרחש בי.
מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "אחור וקדם צרתני", 22.10.2010
ידיעות קודמות בנושא:
כישוף רוחני
מעניין מה יש שם…
זמן – תולדה של אגואיזם