קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
מתוך כתבה ב"גלובס":
"רמות הדיכאון בעולם המערבי עולות בהתמדה, הגיל הממוצע של הדיכאון יורד. וארגון הבריאות העולמי צופה שב-2020 דיכאון יהיה הגורם השני בשכיחותו למוגבלות אחרי מחלות לב וכלי דם.
האדם המודרני מוצא עצמו לבד, וללא רשתות ביטחון חברתיות. משקל הדת (למעט האסלאם) כפקטור תומך ירד, קהילות התפוררו, והמשפחות המורחבות במדינות המערב כמעט לא מתראות. בסביבה כזו של קומוניקציה וירטואלית, האדם עלול לשגות במחשבה של "אני לא צריך אנשים סביבי" וכאן עלול להיווצר מצב, שבו אדם מחפש פתרונות בינו לבין עצמו, בקונכייה שלו מול המחשב.
כל הוגה דעות רציני או חוקר אושר, אומר לנו היום, כי אושר מונח במפגש עם אנשים אחרים ובנתינה, ושמציאת משמעות, פירושה קשר עם אדם אחר. הפכנו לחברה בהפרעת קשב שחיה בספיד: אנשים מדברים היום בציוצים. ואם אתה לא מעביר את המסר בדקה, לא יקשיבו לך.
כל דבר שדורש מאמץ, התמדה, זמן ועבודה פנימית שלוקחת זמן – לא בא בחשבון. כל הדיכאון והחרדה נמצאים באדם, כשיש אצלו ריק של משמעות. ואיפה נמצאת המשמעות? – רק במגע עם אנשים אחרים, בקשר, בנתינה.
ויקטור פרנקל אומר, כי "אנשים שיושבים בבית ומנסים למצוא משמעות בינם לבין עצמם, משולים לאדם, שמנסה לדחוף דלת כלפי פנימה, בשעה שהיא ניתנת לדחיפה רק החוצה". במילים אחרות, אי-אפשר למצוא אושר בקונכייה. העיסוק ב"עצמי" במקום ב"קשר ובחיבור לאחר", מגדיל את הנרקיסיזם ואת הדיכאון".
