דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / התפתחות בהשתתפות אישית או בלעדיה

התפתחות בהשתתפות אישית או בלעדיה

שאלה: מה ההבדל בין התפתחות בהשתתפות אישית לבין התפתחות ללא השתתפות אישית?

תשובתי: במהלך ההתפתחות היו שינויים קטנים לא משמעותיים בסוגים שונים של צמחים ובעלי חיים, אבל אנחנו מבינים שסוס או פרה לא יכלו להשתנות מרצונם, אלא כתוצאה מהשפעת הסביבה או שינויים גנטיים מסוימים. ומצד שני, אנחנו חושבים שאנחנו מתפתחים לפי היוזמה שלנו, התקדמנו מדור לדור על ידי החכמה, המדע שלנו ושינויים במבנה החברתי. בזכות תזונה נכונה האדם נעשה יותר גבוה, השתפרה איכות ואורח חייו. אפילו התוצאות של הבדיקות הרפואיות שלנו השתנו. ואנחנו מניחים שזה בזכות המאמצים שלנו.

אבל אנחנו לומדים, שכל החומר הוא רצון לקבל. הוא משתדל כל הזמן להתקרב בצורה מקסימלית למילוי, ומתרחק מהייסורים בכל מצב, בכל מקום בצורה אופטימלית, בהתאם לפרספקטיבה שהוא רואה בעתיד.

על זה משפיע החינוך, המדע, אבל בעצם, האדם בוחר לעצמו את הטוב ומשתדל לברוח מהרע. לכן, אנחנו מנוהלים לחלוטין מלמעלה על ידי תענוג או ייסורים, נמצאים בין שתי מושכות בלי שום חופש בחירה, כאילו האדם אינו קיים.

בצורה כזאת אנחנו התקדמנו עד היום, למרות שאנחנו גאים בהישגים הגבוהים שלנו מתחום התרבות, היצירה, המדע, הבנייה. אבל כל אלה הם עדיין ללא התערבות מצד האדם עצמו. האדם פשוט חיפש לעצמו תועלת מרבית בתנאים הפנימיים והחיצוניים שהבורא עיצב עבורו.

לכן, האדם היה משנה ועושה משהו כמו ילד קטן שנתנו לו משחק והוא משחק בו. אבל באדם התפתחה בנוסף גם הכרת הרע. בדרגות דומם, צומח וחי הוא התפתח בצורה אינסטינקטיבית, בדומה לדרגת חי, ובדרגת האדם הוא חיפש בכל זאת מה יותר טוב ומה פחות טוב לו.

חיה אינה חושבת, היא תמיד יודעת מה לעשות. היא מקבלת את הכרת המצב והפקודה בו זמנית. ואצל האדם זה לא כך. לכן הוא חייב לפתח מדע כדי לדעת כיצד להתנהג בכל רגע בצורה אופטימלית. התהליך שהתפתחנו בו נקרא "בעיתו". ואנחנו יכולנו להמשיך להתפתח, אבל מצאנו את עצמנו ניצבים אל מול בעיות גדולות. לא מגיעות יותר הוראות מלמעלה מה עלינו לעשות, אין יותר רמזים לפתרונות אינסטינקטיביים. מעכשיו אנחנו בעצמנו צריכים לעורר את המצבים הבאים הנכונים על ידי "העלאת מ"ן ומעשים טובים". וכאן אנחנו זקוקים כבר למדע חדש שהוא מנוגד לטבע שלנו, מכיוון שעכשיו עלינו לקחת על עצמנו "עבודת אלוקות" נוספת.

לשם כך עלינו לקבל "חלק אלוה ממעל". אם הבורא לא נותן לנו אותו, אז אנחנו חייבים לדרוש ממנו להוריד את התוכנה העליונה ובהתאם לתוכנה אנחנו נוכל להתקדם. זאת אומרת שאנחנו זקוקים לנשמה, לחלק המאפשר לנו להבין כיצד להמשיך את קיומנו בתנאים החדשים.

בכל דרך, "בעיתה" או "אחישנה", אנחנו נאלץ לרכוש את התוכנה החדשה, את ההפעלה החדשה, המודעות, הפתרונות, ההרגשות. נאלץ להצטייד בכל הכוחות כדי שמעכשיו והלאה נמשיך להתקדם כבר לא בצורה אינסטינקטיבית אלא עצמאית. לכן, מגיעה חכמת הקבלה ומסבירה לנו זאת. חייבים להבין שאנחנו נמצאים בעידן חדש.

מתוך שיעור על פי המאמר "זכו אחישנה, לא זכו בעיתה", 25.04.2014

ידיעות קודמות בנושא:
ממבָצע לעוזר מנכ"ל
הסכנות שבדרך ההתפתחות העיוורת
הפוטנציאל העצום של דרגת ה"מדבר"

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest