קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
אני מקבל הרבה מכתבים עם התפעלויות ורשמים מהכנס:
1. "קיימים בחיים שלנו שני מצבים המבודדים לחלוטין זה מזה: האחד – מצב של כנס שמתחיל בדיוק מהרגע של סיום הכנס הקודם ומהווה את ההמשך שלו. השני – כל שאר הדברים המתרחשים בחיים. ההרגשה הזאת הייתה קיימת מזמן, אך רק עכשיו כולם החלו לדבר על זה, קיימת נחיצות לעשות משהו עם זה. מצב של כנס זו מתנה שנותנים לנו מלמעלה, ואנחנו בכוחותינו חייבים להעביר את המצב הזה לחלק האחר של החיים. כדי ששני המצבים האלו לא יהיו מבודדים, כי אחרת המתח של החיים הפנימיים שבו אנחנו קיימים בזמן הכנס, יכול היה להתגלות בחיים בין הכנסים גם כן – אנחנו דיברנו על כך שהעבודה הזאת שאנחנו צריכים לעשות בעצמנו, בדומה לשיעורי בית, במקום להימצא אחר כך בצער על עצמנו…".
2. "עכשיו קיים בראש בלבול, מפחיד כמו תמיד, לחזור לחיים הרגילים, איפה שבמקום הפשוט שבגשמי והדחוס שברוחני, הכול פתאום מתברר כמחולק להמון בעיות קטנות אך חומריות ואגרסיביות שממלאות את הפנימי. הדבר הטוב ביותר לאחר הכנס, זה להתחיל להתכונן לכנס חדש. כיצד אתה רואה בכלל את ההתפתחות העתידית שלנו?".
