התעוררות מלמעלה

האדם עובר דרך מצבים שונים, ולכל אחד מהם יש אופי משלו. לכן אנחנו קוראים לכל יום בשבוע בשם משלו: ראשון, שני, שלישי, רביעי, חמישי, שישי, שבת (כהשתקפות של התהליכים הרוחניים). בכל יום מגיעה הארה שונה לחלוטין, כתוצאה מהשפעת זעיר אנפין, שכלול משש ספירות, על הספירה השביעית, המלכות, שבמשך אותם "שישה ימים" מיתקנת ומצטרפת אליו.

לאחר שכל ששת האורות: חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד ויסוד, השפיעו על המלכות ותיקנו אותה, הם מתחברים יחד, וזה נקרא היום השישי. ביום הזה מגיעה הארה שכלולה מכל האורות שהתקבלו במשך השבוע, וזה נקרא יסוד, שלאחריו כבר מתחילה השבת.

בשבת, כל האורות הקודמים מאירים יחד באור אחד גדול ואין שום דבר חדש מצידנו, מ"אתערותא דלתתא" (התעוררות מלמטה). לכן בשבת אין שום עבודה, שום בירורים ותיקונים. השבת היא הסיכום של כל העבודה במשך השבוע, של כל הבירורים והתיקונים הקודמים.

ואז מתרחשת עלייה, בזכות ההארה הנוספת הזאת שמגיעה ב"שעה החמישית ביום השישי", כלומר מהספירה החמישית של היום השישי (הרי גם בתוך היום השישי הזה, היסוד, יש ספירות משלו: חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד). מאותה העת כבר מתחילה הכניסה ליום השביעי, לשבת. האור הזה מביא בירור, תוספת הבנה והשפעה, שנקראת "תוספת שבת" או "נשמה יתירה".

לכן האר"י החדיר את המנהג ללבוש שני מעילים בשבת במקום מעיל אחד. זה סמל לכך שהאדם זקוק למסך כפול כנגד האור הנוסף הזה שהוא מקבל מלמעלה. האור הזה פועל על הכלים (הרצונות) ומעלה אותם. הרי אי אפשר לקבל את האור ולהישאר באותו המקום.

מתוך שיעור על ספרו של בעל הסולם "תלמוד עשר הספירות", 16.02.2011

ידיעות קודמות בנושא:
השבת היא גמר התיקון
שבוע רוחני: הכנה לסעודת שבת
לוח שנה רוחני