קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: לפני שבעים וחמש שנה, בכ"ט בנובמבר 1947, האו"ם אישר את תוכנית החלוקה של ארץ ישראל בהצבעה שסללה את הדרך להקמת מדינת ישראל. במהלך ההצבעה ישב הציבור היהודי בארץ צמוד למקלטי הרדיו ועקב במתח אחרי התוצאות. ובסוף ההצבעה הרחובות התמלאו במעגלי הורה ושמחה. אם נחזור אחורה בזמן לאותה התקופה, מה גרם לעולם לתת מדינה ליהודים?
תשובתי: זה חשבון שנעשה אחרי מלחמת העולם השנייה, אחרי השואה, וגם כתוצאה מעבודה גדולה שעשו נציגי הישוב כדי שזה יצליח.
שאלה: האם לעולם הייתה שאיפה פנימית לתת מדינה ליהודים?
תשובתי: אני חושב שהעולם ראה שאין ברירה, צריך לפתור איכשהו את הבעיה ולחלק את פיסת האדמה הזו לשניים, ולכן כך עשו. ולמרות הכול העולם לא רוצה עד היום להסכים עם קיומה של מדינת היהודים. למרות שאנחנו שומרים על גישה נכונה וטובה לכולם ודואגים לשלום, עוזרים לכל השכנים שלנו במה שאפשר, למרות כל מה שעשינו, התוצאה היא שמאשימים אותנו בכל ולא רוצים אותנו כאן. העולם רוצה שנעלם מעל פני האדמה, הוא סבור שאין מקום ליהודים, לעם ישראל, בעולם. זו בעיקר הרגשה שבלב.
שאלה: באיזה תנאי העולם ירצה בנו, אם בכלל?
תשובתי: רק בתנאי שנהיה קשורים ליעוד שלנו, למטרה ההיסטורית שלנו להיות "אור לגויים". עלינו להראות לעולם את הפתרון היחיד לחיים של שלווה ושלום.
