דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / התכונה שהים נסוג לאחור בפניה

התכונה שהים נסוג לאחור בפניה

"למרות שהים עדיין לא נסוג ונבקע לצדדים, בני ישראל המשיכו להתקדם פנימה לתוכו, לקראת גלים רבי עוצמה. המים כבר הגיעו עד לגרונם.
משה פרשׂ את ידיו לפנים, לקראת הגלים הגואים, וציווה על הים: "למען שמו של הבורא, תבקע לצדדים!".

אבל הים לא ציית. הוא לא רצה לשנות את גבולותיו שנקבעו עוד במשך ששת ימי הבריאה. הבורא ציווה על משה להרים את המטה שלו ולאיים על הים, בדיוק כפי שבעל בית מרים מקל על משרתו הלא נאמן. אבל הגלים לא נסוגו והמשיכו להיתמר. אז הופיעה השכינה מול הים (הופעתו של הבורא) והוא נסוג ונבקע לצדדים. "ים, למה עכשיו אתה נסוג?", שאל אותו משה. והתשובה שהגיעה: "אני נסוג רק למען מלך העולם עצמו!".
אפילו במדינות רחוקות נשמע שאון הים שנבקע. ברגע זה, לא רק ים סוף נבקע, אלא גם מימי כל האגמים והבארות בכל המדינות, אפילו המים בכדים!
באופן כזה, הנס הופיע בכל העולם! המים בכל העולם חזרו למצבם הטבעי רק לאחר שמימי ים סוף תפסו את מצבם הרגיל." ("מדרש מספר", פרשת השבוע "בשלח").

התקדמותו של העָם מתרחשת בתכונת ה"בינה", וכל חלקי ה"בינה", היכן שהם לא יהיו, נמצאים בהשתלבות של תכונת ה"בינה" בתכונת ה"מלכות". ואם העָם משיג השפעה, אז "בינה" מתחילה לעבוד בכל הדרגות כמו בתגובת שרשרת. לכן נאמר, ש"לא רק ים סוף נבקע, אלא גם מימי כל האגמים והבארות בכל המדינות, אפילו המים בכדים!".
שאלה: למה הים לא נכנע לציוויים של משה?
תשובתי: היציאה מתוך האגו יכולה להתממש רק בעזרת האור העליון, תחת השפעת תכונת "ג"ר דבינה" ו"אור חכמה" גדול מאוד, כלומר תכונה שנקראת "בורא".
לצורך זה צריך להשקיע מאמצים מרביים, אבל הסתבר, שלאף אחד אין את האפשרות הזאת חוץ מנחשון: לא משה, לא אהרון ולא הכוהנים, לא ידעו שום דבר על תכונת "נחשון".
בדרך כלל, בתוך האדם אין אף תכונה שלא הייתה יוצאת קדימה בשלב כלשהו, כמו בקבוצת ספורטאים שרצים לקראת קו הסיום והמוביל פורץ קדימה. אבל כאן כל הקבוצה צריכה להגיע לקו הסיום, ואם הם לא ירוצו יחד, אז לא הראשון ולא האחרון, לא יגיעו לקו הסיום.
העיקר, שכל הקבוצה בשלמותה תגיע לקו המיוחל. ובכל שלב, המוביל של הקבוצה, שרץ מלפנים, נותן את הקצב, אבל כל פעם המוביל מתחלף. יחד עם זה, אף תכונה שאופיינית לאדם זה או אחר אינה נאבדת, אלא להיפך, צריכה להתגלות לפחות לשנייה כמוּבלת, וגם כמובילה כלפי כל האנושות.
נניח, שכל האנושות היא מעגל. ואני נמצא בתוכו עם תכונה שאופיינית לי. זה אומר, שבתכונה הזאת אני צריך להימצא פעם אחת לפני כולם ופעם אחת אחרי כולם. וכך כל אחד. התכונה האמיתית של כל אדם בהכרח מתגלה פעמיים: כמובילה את האנושות כולה וכמובלת על ידי כל האנושות.
שאלה: כ"מובילה את האנושות", זה מובן, אבל בשביל מה היא צריכה להיות מובלת על ידי כל האנושות?
תשובתי: לא יכול להיות זה ללא זה, כי רק באופן כזה מתגלה התכונה האמיתית של האדם. כל שאר התכונות מעורבבות זו עם זו. ואילו התכונה האישית שלו צריכה להתגלות כ"כתר" וכ"מלכות".
מתוך התוכנית "סודות הספר הנצחי", 30.04.2014

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest